|
|
עמוד:13
הללו הצטרף לחבורה הידרולוג חובב מערות , שתרם רבות לנושא . למערות ניתנו שמות על פי האזורים שבהם נתגלו , או לפי מספור סידורי . הנתונים הפיסיים שתועדו היו של עומק משוער שנמדד לפי אורך החבל , ותיאור כללי של המערה . מיפוי ותכניות גרפיות של המערות לא נעשו באופן שיטתי עד לשנות ה , 70 אז הועבר שרביט חקר המערות למרכז הארץ . ראשון הוגי הרעיון של איתור ומיפוי מערות היה סטודנט לרפואה מירושלים וכיום רופא ספורט ידוע , בשם גדעון מן , שהקים מועדון ספלאולוגי עם גרעין קבוע של שוחרי הרפתקאות , שראו בביקור במערות שילוב בין הרפתקה לאתגר . דרכם המקצועית החלה במיפוי מערת חריתון , המפותלת והמסובבת שבמערות ארץ ישראל . המערה נמצאת ליד היישוב תקוע בספר מדבר יהודה , כ 7 ק"מ מדרום לבית לחם . האמצעים הדלים שעמדו לרשותם , שחייבו אותם להגיע למערה באוטו בוס ערבי שהביאם לבית לחם ומשם במוניות עד לגשר ואדי חריתון , גרמו לכך שמלאכת המיפוי נמשכה שלוש שנים . כדי לשמור על מתח וסקר נות , הונחתה הקבוצה למפות את המחילות תוך התקדמות לעבר הלא נודע . האתגר הכרוך בגי לוין של מערות , והכניסה אליהן תוך השתלשלות בחבלים לפירים לעומק של עשרות מטרים , הצריכו כושר אילתור ותחכום רב . סייעו להם במידה רבה בוגרי החוג הגלילי . בחבורה ההרפתקנית שהקים גדעון מן היה גם תלמיד תיכון צעיר בשם עמוס פרומקין . התלהבותו מהנושא הובילה אותו ליזום הקמת חוג נוער שוחר מערות , שזכה להתעניינותה של החברה להגנת הטבע . בשנת 981 ו הוקם במסגרתה 'המרכז לחקר מערות' ( המלח"ם , ( ברא שותו של עמוס פרומקין . כיום , כעבור עשרים ושמונה שנים , הוא מכהן כפרופ' חבר במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים , ומלח"ם צורפה ביוזמתו למחלקה כגוף אקדמי לכל דבר . משקעי מערות ב'הוטה' של הג'רמק מבט אל מדבר תקוע ממערת חריתון
|
|