|
עמוד:12
המעשרות לטובת הכהונה שבירושלים . גם כאן מעשי אבות סימן לבנים . וגם כאן רמז לקדושתה של ירושלים ושל מנהגיה משנים קדמוניות . ב . רמזים אחרים לירושלים ולעבודת הקודש שבה נמצאים גם בפרק טו של ס' בראשית , בעניין ברית בין הבתרים . בברית בין הבתרים נתאשרו לאברהם ההבטחות שכבר ניתנו לו מפי הגבורה על רוב בניו ועל קניין הארץ בידיהם . וגם שם באים רמזים לעתיד , לפי השיטה של מעשי אבות סימן לבנים . הבהמות והעופות שאברהם נצטווה לקחת לכריתת הברית הם דווקא המינים הכשרים לקרבן לפי התורה ולפי הנוהג של בית המקדש הירושלמי . ובסוף הפרק נאמר : ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר : לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת , את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני , ואת החתי ואת הםרזי ואת הרפאים ואת האמורי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי . ברשימה מפורטת זו של העמים שעתידים בני ישראל להורישם , העם האחרון הוא היבוסי . גולת הכותרת של הכיבוש , תהיה הורשת היבוסי מעירו . שוב רמז לירושלים , כשיא הכיבוש וסיומו . גם ברשימות אחרות בא היבוסי לבסוף ; עיי למשל שמות ג , ח , יז ; יג , ה ו כג , כג . לג , ב : לד , יא ; ועוד . בפרשת העקדה נאמר ( ברא' כב , א—ב : ( והאלהים נסה את אברהם , ויאמר אליו אברהם . ויאמר הנני , ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק , ולך ל ך אל ארץ המוריה , והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אוסר אליך . לפי המסורת , המשתקפת בתחילה בסי דברי הימים ב ( ג , א : ויחל שלמה לבנות את בית הי בירושלים בהר המוריה וגו ( ' ואחר כך בתרגומים ובספרות התלמודית והמדרשית ובפרשנות היהודית והנוצרית , הר המוריה הוא הר הבית . השאלה היא אם מסורת זו מתאימה לפשוטו של מקרא שבס' בראשית אם לא . השם ארץ המוריה אינו בא במקרא אלא בכתוב הזה בלבד , ומשום כך אין לנו נקודת אחיזה במקום אחר לזיהויה של ארץ זו . מתוך הביטוי על אחד ההרים אשר אומר אליך יוצא ברור שהיא ארץ הררית , ובדה ב , ג , א , כתוב במפורש הר המוריה . מה שכתוב בבדאי כב , ד , ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק , מציין אמנם במידת מה את המרחק מבאר שבע , אבל אינו מציין את הכיוון . והנוסחה וישא אברהם את עיניו וירא אינה מוכיחה כלום בדבר גבהו של ההר ביחס למקום הימצאו של אברהם , שהרי היא אחת הנוסחאות הקבועות , הנהוגות לבוא תמיד , גם בספרות הכנענית וגם בספרות המדרשית , ומשמשת אפילו כשאין צורך לשאת ממש את העינים למעלה . < 5 בכל זאת , אפשר למצוא סמך לזיהוי המקום בדרך שימושו של שם מוריה בכתוב . אמנם האיטימולוגיה של שם זה מוטלת בספק , < 6 אבל לא האיטימולוגיה המקורית של השם היא העיקר לענייננו , אלא העיקר הם המושגים שהכתוב תלה בשם זה . והנה הכתוב קשר אותו , לפי שיטת מדרשי השמות , אל השורש ראה , החוזר בפרשה כמה פעמים זו אחר זו . בפס' ד , נאמר : וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק ; בפס' ח , נאמר : ויאמר אברהם אלהיט יראה לו השה ; בפס' יג , נאמר ; וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל ; ובפסי יד , נאמר : ויקרא אברהם את שם המקום ה' יראה , אשר יאמר היום בהר ה' יראה . ואולי נמצא מדרש השם גם בפסי יב : כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה : ולפי זה תהיינה בסך הכל בהמשך הפרשה שבע חזרות של לשון נופל על לשון , כפי המנהג הרגיל שכבר ציינתיו בכמה מקומות , שמלות המפתח חוזרות שבע פעמים בפרשה ל . ( מה שחשוב במיוחד בחזרות אלו הוא פס' יד , הקושר את השם שקרא אברהם למקום אל פתגם שכנראה היה נפוץ בישראל בזמן כתיבת הפרשה : בהר הי יראה . ( 8 וקשר זה יובן רק אם נניח , שאותו ההר שבו עקד אברהם את יצחק בנו , כלומר אחד ההרים שבארץ המוריה , היה דווקא ההר שנקרא לאחר זמן בשם הר . 'ה והר , 'ה כפי שיוצא ברור מכתובים מעין ישעי ב , ג ; ל , כט : מיכה ד , ב , תהיל' כד , ג , ועוד , הוא הר הבית שבירושלים . (^ ואם כן אפוא , המסורת הקובעת שמקום העקדה הוא הר הבית מתאימה לפשוטו של מקרא . גם המרחק מבאר שבע מתאים לזיהוי זה . מי שהול ך ברגל מבאר שבע לירושלים יוכל אחר מהל ך שני ימים , בבוקר של יום השלישי , לראות מרחוק את הרי יזושלים . לפיכך רשאים אנחנו להסיק , שגם בברא' כב יש רמז לירושלים ולקדושתה : המקום שצאצאיו של אברהם מקריבים בו את קרבנותיהם לה' הוא לפי פרשה זו המקום שנועד ( 5 עי' מד , שכתבתי על נוסחי . זו בספרי : האלה ענת , עמי . 31 ( 8 הוצעו עליה כמה הצעות , שאינן מתקבלת על הדעת . מה קנראה יותר הוא שהצורה מוריה היא צורה נקבית של השם מורה , כדוגמת סוריה צורה נקבית של פולה ( השווה אלון מורה , ברא יב , ו ואלוני מורה , דבי יא , ל , ( ואולי כך קראו הכנענים למקים על שם ההוראות וה ; - שובות שכהני המקדש המקומי היו נותנים לשואליהם בשם אלהיהם ( השווה חב' ב , ית : מסכה ומורה שקר . ( בפשיטתא , גמקום ארץ המוריה . כתוב ארעא דאמיריא , כלומר ארץ האמורי , ואילי אין כאן גרסה אחרת , אלא פירוש , יכך פירש גם הרשב " ם . הוצעו גם תיקונים שונים . מלבד ארץ האמורי ( למשל ארץ חמורים ; אלון המורה ; ועור . ( ( 7 הקשר שבכתוב בין השם מוריה ובין הפיעל ראה היה אולי מובן עדיין למתרגמים העתיקים . ( עקילס . ; xr \\ xatacfavf \ ? סומכוס ; xf \ $ ; visionis : / rmjfri ; raxaaia ? התרגום השומרוני ; חזיתה ובנוסח השומרוני של התורה ן המוראהו ; ואולי גס תרגום השבעים , , rr / r vyrr )/ . ^ v כלומר הגבוהה , כוונתו מקום גבוה הנראה מרחוק . ( ( 8 לפי תרגום השבעים , המתרגם כאילו היה כתוב בהר , הכוונה היא f ייראה בהר . אבל , אף על פי שרבים ממפרשי זמננו מעדיפים פירוש זה , כנראה אינו אלא טעות הבנה שטעו המתרגמים היווניים . ( 9 הר נחלתך בשירת היט ( שמות סו , יז ) הוא דבי אחר ; הוא כללה של ארץ ישראל ההררית , שהיא נחלת הי . ואף הכיסויים מכון לשבתך פעלת ה , ' מקדש ה- כוננו ידיך ( שם , שם ) אינם מתכוונים , כנראה , למקדש מיוחד , אלא לרעיון הכללי של בניית םקדש בארץ היעוד לאחר כיבושה בידי ישראל .
|
|