|
|
עמוד:11
ירושלים בספרי התורה מאת משה דוד קאסוטו שמה של ירושלים עיר הקודש אינו בא במפורש אף פעם אחת בחמישה חומשי התורה . ואולם אין להטיל ספק בדבר , שגם בספרי התורה יש רמזים לחשיבותה ולקדושתה של ירושלים . א . הרמז הראשון נמצא בפרשת לך ל ך ( בראי יד . ( בסיפור על מסעם של מלכי המורח . כדובר שם על מלכי צרק מלך שלם . והפירוש הנכון ביותר הוא שהשם שלם אינו אלא אחד משמותיה של ירושלים . ( 1 כפי שיוצא מתהיל' עו . ג : ויהי בשלם סכו ומעונתו בצ ון . מה שטעון בירור הוא עיקר כוונתה של אותה פיסקה . המ -: 1 רת ע פגישתו של מלכי צדק עם אברה .: ננסה לעמוד על כוונה זו . אביה : חוזר לחברון יאחר : ; ניצח את מלכי המזרח . והנה מלכי צדק יוצא לקראתו לברכו על נצחונו ולחלוק לו כבוד > שם פסי יח : ( ומלכי צדק מל ך שלם הוציא לחם ויין , והוא כהן לאל עליון . ידועות האגדות . רקמה המסורת היהודית והנוצרית על אישיותו של מלכי צדק , המתח לות להשתקף לראשונה בתהיל' קי . ד ןאתר , כהן לעולם על דברתי מלכי צדק . ( ואולם אין מקרא יוצא מיד פשוטו . וכדא לשים לב אל פשוטו של מקרא . ולפי הפ ? ט מלני צדק . כאדני צדק בקעתו ( יהי י , א ואילך , ( הוא מל ך כנעני של עיר כנענית > או יבוסית . ( ומלבד זה הוא כהן לאחד האלים הכנענים , אל אבי האלים . הנחשב בעיני בני כנען עליון על כל האלים . והמכונה משום כך אל עליון < . 2 מתוך כתבי אוגרית שנתגלו בשנים האחרונות למדנו להכיר את השקפותיהם של הכנענים על אל זה . שהיה לדעתם אביהם של האליפ הגדולים , כגון בעל וענ . ומות ואחיהם , והיו בניו מכבדים אותו כבוד גדול ( חוץ מענת התקיפה , שלפענ ים ריתה פונה אליו בחוצפה יתרה . ( ועוד למדנו מכתבי אוגרית ore הכנענים מיחסים לו את בריאת העולם , ומשוח כך היו מכנים אותו בכינוי בני בנות , כלומר יוצר היצורים . ובכתובות כנע ; יות אחדות הוא מכונה קן ארץ . כלומר קונה הארץ , ואין קונה אלא יוצר ובוראנו , והמלה ארץ בכינוי זה פירושה כנראה לא רק הארץ שמתחת השמים , אלא כל העולם כולו . ולכל זה מתאים מה שכתוב בפיסקה הנ"ל שבס' בראעיית . המביאה אחר השם אל 5 לי ו ן שלוש פעמים את הכינוי קונה שמים וארץ . מלכי צדק מברך את אברהם בשם אל עליון ( שם פס' יט : ו ברכהו ויאמר : ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ , ( ומברך , כלומר מהלל ומשבח . את אל עליון על שזיכה את אברהם בנצחון ( שם פס' כ : וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך . ( ולכאורה יש להתפלא על כך , שאברהם מקבל את הברכה שמברך אותו הכהן הכנעני בשם האל הכנעני , וכאילו עונה אמן אחר ברכתו כשהוא מברך את אלהיו , ולבסוף נותן מעשר לכהן נכרי זה ( שם פס' כ : ויתן לו כעשר מכל . ( ועוד יותר : כשנקבע אברה : למל ך סדום ( שם פס' כב ) נשבע הוא בשם הי אל עליון קונה שמ ם וארץ . כלומר שהוא מייחס לה' אלהיו את השמות ואת הכינויים שהכהן הנכרי ייחס לאלהיו הוא . כדי להבין את פשר הדבר , עלינו לשים לב לכך , שאמונתם f t הכנענים באל עליון על כל האלים , שברא את כל העולם . קרובה מאד לאמונה הישראלית באל אחד ויחיד שברא את הכל . אל עליון על . כל האלים הוא 1 CC בדרגתו , ולפיכך אפשר לו לאברהם לזהות כביכול את האל העליון של הכנענים עס הי אלהיו . ולהישבע למל ך הכנעני לפי נוסחה זו : הרימותי ידי לה , ' האל שלי , והוא הוא , בהיותו יחיד בעולם ובורא העולם , האל שאתם מעריצים אותו כאל עליון על כל האלים ומבנים אותו בשם קונה שמים וארץ . ומכאן חשיבותו של העניין המסופר בפיסקה זו , ומכאן ביאור כוונתה של החורה בהביאה את הסיפור הזה . מתכוונת היא לציין . שירושלים היתה עיר קדושה קדושה נצחית , מ מי עולם , ואפילו בהיותה מיושבת אוכלוסיה אלילית , הרגילה לעבוד אלים רבים , לא יכלו תושביה לעבוד בה אלא את האל העליון שלהם , המזדהה באל ה חיד של ישראל . עדות נשגבה לקדושתה של ירושלים . וע-ד דבר . כל פרק יד בסי בראשית , כפי שרוובחתי במקום אחר . < 4 מתכוון להראות . לפי השיטה של מעשי אבות ס מן לבנים . שכיבוש עבר הירדן המזרחי בימי משה וכיבוש עבר-הירדן המערבי בימי יהושע והשופטים . עד דן , והרחבת הגבולות עד מצפון לדמשק בימי דויד , לא היו אלא הוצאה אל הפועל של זכות היסטורית שכבר קנה לו אברהם אבי האומה בנצחונו על מלכי המזרח . ומתוך כך אנו מבינים גם מפני מה ניתן כאן , סמוך לסוף הפרק , רמז למל ך שלם rsi לחלוק כבוד לאברהם וכאילו להיכנע לפניו : זהו רמז לשיא הכיבוש הישראלי של ארץ כנען , כיבוש ירושלים בימי דויד . וגם בעניין המעשר יש רמז מעין זה . נאמר על אברהם : ניתן לו , לכהן הירושלמי , מעשר מכל : רמז לקביעת ו ) על פירושים אחרים עי ' M . Abol . Geogr . ipliic de hi I I \ , lc 5 t 1 n > . ? . tonu ? [ I , Paris 1938 , pp . 441-442 . ? 'y 12 מת שכתבתי על אל זה במאמריי : אל בפ : ו 1 יאגן an 90 ו א על"ן . באנציקלופדיה המקראית , כרך א , טור J » a y x , ofr ; 28 a— ובספרי . האלה ענת , עמי AS— 'i ' i וראה גם מה קכתבתי שם על היהס שבין שני השמות אל י עליון , ועל המקורות שלכאירה הי . אפשר להסיק מהם ששני השמות האלה מורים על קני א ים קוונים 1 ה מזה . ( 3 על פירוש הפועל קנה-קני ב וראת יצר וברא עי' מה שכתבתי בפ £ רי : מאדם עד נח , עמי 3 נ , 114—1 על הכתוב קניתי איש את ה' ( בראי ד , א . ( ( 4 נספרי , La questione della G » nesi עמי , 374—365 ובקיצור באנציקלופדיה המקראית , כרך א , טור . 66
|
|