|
|
עמוד:10
כבר עתה כי אין לטעות בין השימוש הזה בתאוריות פרשניות לבין ראיית המדרש עצמו תאוריה ספרותית , כפי שהיו מי שטענו בעבר . טענתי בספר זה היא כי הקריאה המדרשית הרווחת בחלקים האגדיים של מדרש התנאים ובייחוד במכילתא דומה לתהליכי הקריאה המקובלים בקריאה יומיומית של טקסטים נרטיביים מורכבים . טקסטים שכאלה הם רוויי פערים מעצם טיבם . יש בהם סתירות , חסכים ולעתים גם עודפי מידע שיוצרים פערים בבואנו להבין את אשר אירע . כדי לשוות משמעות לטקסט שכזה על כל קורא לעשות שימוש בחומר אינטרטקסטואלי במובנו הרחב , הכולל את המאגר הלשוני וצורות הסיפר הקיימות בתרבות באופן סינכרוני . ספר זה טוען שיתרונו של המדרש הוא בכך שהוא חושף את התחבולה לא מתוך תחכום יתר אלא כמעט מתוך נאיביות , מתוך תמימות מלומדת , שהיא מן המאפיינים מצודדי הלב של ספרות חז"ל בכללותה . האינטרטקסט מובא במדרש כציטוט מפורש מחלקים אחרים של הכתובים ושל נרטיבים בעלי תצורות אידאולוגיות , כמו משלים , וזאת כדי להרכיב מתוכם נרטיבים חדשים בעלי משמעויות מורחבות . טענתי הייתה ונותרה שהתהליכים שיושמו במכילתא דומים לאלו המיושמים בתהליכים יומיומיים של פרשנות הנרטיב המורכב , ואף תורמים להבנת העובדה שקוראים שונים עשויים לגלות פנים שונות באותו הנרטיב , בהנחה שפרשנות מתפתחת דרך השימוש באינטרטקסט . מכאן שמו האנגלי של הספר שהיה לכותרת המשנה של הספר שלפנינו . בספר שני שערים . השער הראשון הוא תרגום הספר האנגלי כסדרו . התרגום מהווה מסירה אמינה של הספר שיצא לאור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה בשנת 1990 ולהוציא תרגומי עריכה קלים לא שונה בו דבר . לגוף הספר המקורי נוספו במהדורה העברית שני פרקים חדשים בחקר המדרש העומדים לעצמם - "השער החדש . " פרקים אלה באים להציע פתרון חלקי לתיאור הלא מספיק שהובא ב"שער הישן" - במהדורה האנגלית של הספר - של הפרשנות הנוצרית בת זמנה של המכילתא ויחסה למדרש , נושאים שמאז חתימת הספר תפסו מקום חשוב במחקרי . הגיעה השעה אפוא לברך על המוגמר . "על המוגמר , " ממש , כפשוטו , להודות לעושים במלאכת הבאת הספר העברי לידי גמר חתימתו . בראש ובראשונה אני רוצה להודות לאלחנן ריינר , עורך סדרת עלמא ובכלל זאת גם עורך ספר זה שיזם את הוצאת הספר בעברית וטרח בכל שלבי הבאתו לדפוס עד להשלמתו .
|
|