|
|
עמוד:12
להדרכה , אך הטיפול בהם חייב להיעשות באופן אישי , ובקבוצות מאורגנות יש לשתף בכך את הממונה על הקבוצה . בשום אופן אין זה עניין לטיפול לפני הקבוצה . אחת הבעיות שבהן נתקל מדריך היא , כאשר אחד המטיילים מתגלה כ"מומחה" ( אמיתי או מדומה ) בנושאי ההדרכה , והוא אינו חדל מלהתערב ולהפריע . על המדריך לשוחח אתו באופן אישי ולהבהיר לו את המגבלות בהן הוא חייב לפעול , שאינן מאפשרות את הרחבת הנושא וכניסה לפרטים . נייטרליות ההדרכה : קשה מאד להימנע מ"פוליטיקה ; " כל כפר ערבי , כל התנחלות , כל התייחסות לקרבות מלחמת השחרור , ששת הימים ויום הכיפורים : סיפורי ההתיישבות הראשונה , סיור באזור של בדווים — עלולים לעורר בכל רגע ויכוח , שלא ייגמר במהרה . מדריך , ככל אזרח , זכאי להיות בעל תפיסה ודעה פוליטית זו או אחרת . אך בזמן עבודתו עליו להימנע מנקיטת עמדה . אל לו להביע מורת רוח למראה התנחלות בשומרון , ומאידך , גם לא להסביר ש"זוהי הציונות האמיתית . " צריך להשתדל להציג דברים בצורה אובייקטיבית , מאוזנת ועניינית , ובשעת הצורך אפשר לומר — כנהוג בצבא — "בואו לא ניכנס לפוליטיקה . " בסופו של דבר , רוב המטיילים באו כדי ליהנות , כולל השתחררות זמנית מפוליטיקה ... המדריך במנהיג הקבוצה ; המדריך יונק את עיקר סמכותו מתחושת האחריות שבתפקידו , מבקיאותו בחומר ומיכולתו להסביר את הדברים בצורה ההולמת את קבוצת המטיילים , אך אין די בכך . הקבוצה מצפה ממנו שיעמוד בראשה לא רק כמסביר , אלא גם כמארגן שעל פיו ישק דבר . מדריך המתדיין עם המטיילים , המציג בפניהם את כל היסוסיו ובעיותיו הטכניות , קרוב לוודאי שיאבד מסמכותו ויתקשה לרכוש את אמונם . הוא יכול להיוועץ בממונה ולהתייחס לדברים הנאמרים לו על ידי הקבוצה , אבל , בסופו של דבר , הוא זה שחייב להחליט . הדבר יבוא לידי ביטוי ביתר שאת בשעות קריטיות , כגון שיבוש בתכנית או בשעת תקלה . מי שאינו יכול להתמודד עם בעיות אלה , ויהא בקי בחומר ובמתודיקה ככל שיהיה , יתקשה למלא את תפקידו כמדריך . הדברים שנאמרו נכונים , בדרך כלל , בקבוצות מטיילים רגילות . יש לזכור שהדברים נאמרו באופן מכליל , וכי הנתונים והנסיבות משתנים מטיול לטיול ומקבוצה לקבוצה . בסופו של דבר , התבונה ושיקול הדעת הם שצריכים להנחות את המדריך בעבודתו .
|
|