|
|
עמוד:10
למשל , לכתוב , אף כשהוא מדבר בעדו , בנוסח שלהם , או בנוסח של בני הדור שהיו קרובים אליהם 1 ] 'ר בי ] נתן , כשהמדובר הוא על נתן העזתי ( ראה בספר הנ"ל , עמ' כ"ט , בשורה האחרונה , ועמי מ"ז , בסוף העמוד ובהערה , ועוד בכמה מקומות . ( וכן נוהג הוא לפרקים גם לגבי שמואל פרימו וכדומה . ובפירוש הוא אומר בחוברת הויכוח שלו האחרונה " ) לקט מרגליות—להערכת הסניגורית החדשה על ר' יונתן אייבשיץ , " הוצאת שוקן , תל אביב תש"א , עמי '' , ( 4 שאינו רואה כל פגם בעצם נטיותיהם השבתאיות של כמה וכמה רבנים מגדולי ישראל , ואדרבה , הוא מנסה להבין מה קרה כאן באמת ולמה זה נמשכו גדולים וחסידים לסבכי הנפש של השבתאות . " ואשר לדי יהונתן אייבשיץ ( שם , עמ' !( 20 " ר' יהונתן אייבשיץ אינו איש פשוט ותמים , כמו הסניגורים שלו , אלא אדם שתהומות נבקעו בנפשו , אדם החי בסתירה פנימית עמוקה , וזה מה שעושה אותו לחטיבה מיוחדת בעולמו . מי שחוקר את תולדות השבתאות מוצא חיש מהר שהיו כמה גדולי תורה שחיו מתוך מתיחות וסתירה כזאת , ואין ר' יהונתן אלא הגדול שבחבורה זו של גדולים שנםתבכו בהעפלה המשיחית הנסתרת . " דעה זו על ר' יהונתן אייבשיץ היא , כמובן , שונה לגמרי מהדעה עליו , כפי שהיא מקובלת בחוגים של יודעי תורה , המכירים את ר' יהונתן על פי ספרי ההלכה וספרי הדרש שלו ועל פי "לוחות עדות" וספרי עדויות אחרות של המסורת עליו . המסורת של הדורות האחרונים כאילו מחתה מלבה את כל הקיטרוג על ר' יהונתן והיא יודעת בעצם רק את החריף ובקי : את גאון התורד . 0 ) , . 1 מהסיפורים הטיפוסיים עליו '') בית יהונתן" מאת יקותיאל יהודה גרינ וואלד . מרמורוש סיגט תרס"ח , עמ' ה : ( "מה שאירע פעם אחת בלמדו עם יטיבתו הרמה באמצע הלילה בימי חורף ולפתע פתאום נעלם הרב רבינו ז"ל מהם , ביצאו החוצה , והם חכו על רבם , בחשבם שיבוא הורה , והמתינו עד בוש , כשתי שעות ויותר , ואין קול ואין קשב , והחל רוחם לפעמם בקול פחדם על רבם , ומגודל יראתם מרבם , כאשר הורגלו מעורם לקיים ומורא רכך כמורא שמים , נתיראו לצאת החוצה לתור אחריו לחפשו , עד אשר המתינו עוד זמךמה , ובראותם כי אזלת יד ענו ואמרו יחד : אין חכמה ואין עצה אם לא לצאת החוצה ולהתודע מה היה לו . וכן עשו והפילו גורל ביניהם מי ומי יהיו ההולכים בראשונה ,
|
|