|
|
עמוד:12
דוריות שלהן — הורים וילדים — הוא מסמן כור היתוך , שבו מתגלגלות מציאויות טרגיות בפתרונות מיטיבים . דומה שמציאת הקבלה לסיפור היפותטי זה בהתמודדות של האדם עם חרדת הפירוד , או אפילו עם האבל על אובדן יקיריו , לא תהיה בבחינת שעשוע דמיון בלבד . הגיבורים הראשיים של שקספיר הם מלכים ומלכות , נסיכים ודוכסים , העוסקים בענייניהם , שהם תמיד , חוץ מאצל האוהבים הצעירים , מאבקי כוח , מלחמות ואינטריגות של המעמד השליט . אלא שגיבורים אלה הם קודם כול ובעיקר בעלי זיקה למשפחה : אבות , בנות , בנים , אחים , נשים . תפקידיהם במשפחה הם הנותנים בהם חיות , עליהם הם חוזרים ואותם הם שבים ומשכפלים במטווה הסבוך של זיקותיהם ההדדיות בשלבים השונים של חייהם . אצטט בעניין זה שני חוקרי שקספיר בולטים , שתחומי התעניינותם משיקים לאלו שלי כדי לציין את הפרמטרים , שבמסגרתם אני מבקשת לנהל את חקירתי שלי בדרמות החיים של ישויות בדיוניות אלו . צ"ל בארבר אומר : "הקומדיות המוקדמות שחררו את המיניות מקשרי המשפחה , ואילו הרומנסות המאוחרות שחררו את קשרי המשפחה מן האיום של המיניות" ( בארבר . ( 67-59 , 1969 הרהור קל על האבות החוסמים של הקומדיות המוקדמות מזה , ועל התוכנית הגדולה של פרוספרו לקרוא דרור לבתו האהובה ולעצמו מאידיליית האי שלהם מזה , די בו כדי להבליט עד כמה תקף הוא ניסוחו של בארבר . סיירוס הוי , בהצגה מקיפה של נושא משני , מוסיף : "כל יצירתו של שקספיר , מל י ר ואילך , מונעת על ידי המתחים בין שני מפעלים רבי עוצמה של הדמיון : האחד הוא המאמץ לשחרר את ה'אני' מן העבדות למפלצות הנקביות המגולמות לזעווה בדמויות גונריל וריגן ; והאחר הוא המאמץ להמיר את תחושת התפלצתיות הנקבית באידאל של נשיות , שעליו יכול הדמיון להרעיף את הענוגים שברגשות " ... ( הוי , . ( 84 , 81 אכן , זה נושא שעשוי להפעיל את הדמיון , אבל מדוע יש להתחיל רק ב"ליר" ? מה בדבר "טיטוס אנדרוניקוס , " על הפתוס הסנסציוני של דמות האב הארכאי ודמות בתו המעונה והמוממת , המהדהד בכל גלגולי הדמויות מן הסוג הזה שנוצרו לאחר מכן ? באותה מידה האקסטרווגנצה 1 ראה : פרויד . 1917
|
|