|
|
עמוד:11
פרק ראשון מן הזיאנר והלאה הטרגיקומדיה השקספירית נודעת שלא לטובה בבעיות הסבוכות שהיא מעמידה לפני המבקרים — הן בעיות של זהות ז'אנרית והן בעיות של פרשנות . המושג "טרגיקומדיה" הוחל בדרך כלל על שתי הקומדיות המכונות "קומדיות הבעיה : " "סוף טוב הכול טוב" ( 1602 / 3 ) ו"מידה כנגד מידה" , ( 1604 / 5 ) שקדמו לתקופת הטרגדיות הגדולות 1604 ) עד 1607 או , 1608 כולן חוץ מ"המלט , ( 1600 / 1 , " וכן על ארבע הרומנסות שנכתבו אחרי התקופה הזאת . שתיים מן הרומנסות , "אגדת החורף" ו"הסופה , " ושתי הקומדיות הנזכרות , הן החומר שיעמוד כאן לבחינה . ארבעת המחזות אינם מצטרפים על נקלה לקבוצה מלוכדת היטב , מכיוון ש"המלט" קדם ל"סוף טוב , " ותערובת של יסודות טרגיים וקומיים לא נעדרה לחלוטין גם מן הקומדיות של שנות התשעים של המאה הט"ז . אף על פי כן , דומה שיש תועלת בהנחה בדבר קיומו של פן משותף למחזות שקדמו לעיסוק בטרגי ולאלה שבאו לאחריו , משום שהנחה זו מבליטה כמה נושאים , צורות וכיוונים , הנשנים וחוזרים במחזות , ואשר ההתחקות על משמעותם היא מטרתו של דיוננו . בקצרה , ביסוד דברי משמש סיפור היפותטי , המזהה את "סוף טוב" כאחרונה בקומדיות החיזור החוגגות , שבמרכזן זימון וזיווג של זוגות צעירים — והיא כבר נגועה בסיבוכים ובחרדות , המטילים את צלם על חיי המין . "במידה כנגד מידה" סיפור זה מציג פנטסיה דו אגפית , שתוכנה מתנודד על שפת התהום של אותן שואות משפחתיות צורבות , שבהן עוסקות הטרגדיות ; ואילו בשתי הרומנסות , על מערכות הדמויות הדו
|
|