|
|
עמוד:9
תקציר חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיקים פרטיים להפלות מועמדים לעבודה ועובדים על בסיס עילות שונות , בכללן עילת הלאום . ואולם מאז חקיקתו לפני למעלה משני עשורים לא הופעל החוק בהקשרים של אפליה כנגד האוכלוסייה הערבית , למעט קומץ קטן של מקרים . חוסר האכיפה מאפשר למציאות הרווחת של אפליה כנגד האוכלוסייה הערבית להוסיף ולהתנהל ללא כל קריאת תיגר . האפליה › על › בסיס › לאום › היא › אחד › הגורמים › ליצירת › פערים › גדולים › בישראל בין › יהודים › לערבים › בשיעורי › האבטלה › , בתחומי › התעסוקה › וברמת › ההכנסה . פערים אלו פוגעים בכלכלה הישראלית , אך חשוב מזה — מכרסמים בסולידריות החברתית ומחזקים את תחושות הניכור והקיפוח בקרב האוכלוסייה הערבית . מחקר המדיניות שלפנינו מציע מודל חדש להתמודדות עם תופעת האפליה על בסיס לאום במטרה ליצור שוויון הזדמנויות רב יותר בעבודה לערבים בישראל . את כשלי האכיפה של החוק הקיים ניתן לייחס לשני גורמים עיקריים : › . 1 מנגנון › האכיפה › מסתמך › על › הגשת › תלונה › או › תביעה › מצד › הנפגע . חסמים שונים גורמים לכך שנפגעי אפליה רבים נמנעים מלהניע את גלגלי האכיפה . חסמים אלו משפיעים על נפגעי אפליה מכל הסוגים , אך באים לידי ביטוי באופן חריף במיוחד אצל האוכלוסייה הערבית . כיוון שאכיפת החוק תלויה בפעולה מצד הנפגעים , מידת הטיפול באפליה תלויה במידת ההנעה של החוק על ידי הקבוצה המופלית . התוצאה היא שהחוק יעיל יותר בטיפול באפליה על בסיס מגדר וגיל וכמעט לא רלוונטי בטיפול באפליה על בסיס לאום . . › 2 החוק › מתייחס › להיבט › מצומצם › מאוד › של › תופעת › האפליה › בתעסוקה . מנגנון האכיפה הקיים בחוק — קרי התביעה המשפטית — מותאם להתמודדות עם אפליה המתבטאת בהחלטות נקודתיות ומפורשות שמתקבלות על סמך שיקולים מפלים . אבל הדרת ערבים מהזדמנויות תעסוקתיות נובעת גם , ואולי בעיקר , מקשת רחבה של התנהגויות , רובן לא פורמליות ואף
|
|