|
|
עמוד:325
נוצר מתח בלתי נסבל בין מעמדו בעולם המצוות והקדושה ובין כבודו וזכותו לשוויון חברתי כמתבקש מהיותו בר דעת . במובן מסוים יש דמיון בין השינוי במעמדו של החירש לשינוי במעמד האישה בעת החדשה . ואולם השינוי במעמדו של החירש קל יותר לעיכול , מכיוון שהוא אינו נובע מתפיסה חברתית תרבותית החשודה כמנוגדת לתורת ישראל . בכל הנוגע לחירש ברור שהשינוי במעמדו וביחס אליו מקורו בשוני מעשי שאינו טעון מבחינה ערכית . במובן זה ניתן להתמודד עם האתגר שהוא מציב בפשטות רבה יותר ובלי לערב בדיון סוגיות רחבות של התמודדות עם שינויים תרבותיים וערכיים . סומא : בין הגנתיות לעצמאות גם היחס לעיוור השתנה במשך הדורות : [ ... ] " ויהי כי זקן יצחק ותכהן עיניו מראות" — מכאן אתה למד שהסומא חשוב כמת ( פרקי דרבי אליעזר , לא . ( רבי יהודה אומר : סומא אין לו בושת ( רש"י : אינו חייב לשלם בושת כשהזיק את חברו ) וכן היה רבי יהודה פוטרו מכל מצות האמורות בתורה . אמר רב יוסף : מריש הוה אמינא מאן דאמר הלכה כרבי יהודה דאמר סומא פטור מן המצות קא עבדינא יומא טבא לרבנן . מאי 353 ראו לדוגמה את תשובתו של ציץ אליעזר ( הרב ולדנברג , ירושלים , המאה העשרים , ( חלק טו , מו , בדבר נישואין וגירושין של זוג חירשים . התשובה סוקרת את מקורות ההלכה ואת המציאות הממשית בנושא זה . העמדה העיקרית הרואה בחירשות פגם מהותי שאינו תלוי במידת התקשורת והדעת של החירש היא עמדתו של ר' מנחם מנדל קרוכמל בשו"ת צמח צדק ( ר' מנחם מנדל קרוכמל , פולין ומורביה , המאה השבע העשרה . ( את העמדה הנגדית מייצג ר' שלמה מסקאלא ( גליציה , המאה התשע עשרה ) בשו"ת בית שלמה . הר"ש נוטה להחשיב חירש אילם שלמד לתקשר עם סביבתו כ"שומע קצת ומדבר קצת , " שיכול להיחשב פיקח לכל דבר . הוא מונה סיעה שלמה של פוסקים מן הדורות האחרונים המתייחסים לחירש ששומע בעזרת מכשירים כפיקח לכל דבר . ראו אלישע אנצ'לוביץ , "מעמד החרש במציאות זמננו" ( אנצ'לוביץ , תשס"א . (
|
|