|
|
עמוד:263
נוקטים גישה הפוסלת לחלוטין את תורתם של בית הלל , ואילו חכמי בית הלל משתבחים בכך שהם " שונים דבריהם ודברי בית שמאי , ולא עוד אלא שמקדימים דברי בית שמאי לדבריהם . " בתולדותיה של מחלוקת זו רואים תהליך שראשיתו בעימות חמור — " עמדו עליהן בחרבות וברמחים" ( ירושלמי , שבת א , ד , ג ע"ג ) בפועל ממש או רק באופן מטפורי — וסופו בכך ש"לא נמנעו בית שמיי לישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמיי אלא נהגו האמת והשלום ביניהן שנאמר : 'האמת והשלום אהבו' " ( תוספתא , יבמות א , י . ( " האמת והשלום אהבו" — " לא נמנעו מלשאת נשים אלו מאלו , ולאכול אלו אצל אלו . " עם זאת מבחינת פסיקת ההלכה התרחש תהליך הפוך , שראשיתו בקביעה ש"אלו ואלו דברי אלוהים חיים" ו"עשה כדברי בית שמאי עשה , " וסופו בקביעה שכל העושה כדברי בית שמאי חייב מיתה ( ברכות יא ע"א . ( ואולם ברמה הרוחנית והרעיונית תורתם של בית שמאי עדיין תורה היא , ויש אומרים שלעתיד לבוא תחזור ההלכה ותהיה כבית שמאי . תודעה דו מוקדית את דרכו של הראי"ה קוק להכיל את שתי הדעות הסותרות , המקוטבות , שביניהן לכאורה פעורה תהום של מחלוקת , מגדיר הרב יואל בן נון כתודעת ה"מקור הכפול , " ובנוסח אחר אפשר לקרוא לה " תודעה אליפטית" או " דו מוקדית . " כידוע , בשונה מהעיגול , שלו מרכז אחד , לאליפסה שני מוקדים . השדה הנוצר סביב שני המוקדים הללו הוא ה"שדה האליפטי , " שבו מתנהל השיח ומתקבלות ההכרעות שבין שני הקטבים המנוגדים . התפיסה הדו מוקדית מניחה שעל 297 עוד על חשיבות קיומה של המחלוקת , גם בתורת הראי"ה , ראו שגיא , , 1996 עמ' . 194-190 וראו לדוגמה : " הסבלנות נועדה להשלים בין אותם חילוקי הדעות , שהם ראויים להימצא מצד הטבע האנושי הבריא , ש'כשם שאין פרצופיהם שווים , כך אין דעותיהם שוות , ' אבל חלילה לה מלהיות הסיבה הגורמת לעצלות בזיכוך הדעות והארתן עד שתגן גם על הדעות המזיקות והבוסריות [ ... ] שלא נצטרך להשתמש במידת הסבלנות המיישנת ומפילה תרדמה , כי אם במיילדת השלום הער והחי" ( הראי"ה קוק , מאמרי הראי"ה , ב , עמ' . ( 286 לעניין קיומן של הדעות הדחויות והלכה כבית שמאי לעתיד לבוא ראו יעקובי , תשס"ז .
|
|