|
|
עמוד:231
מלכות יוון נחשבה מלכות נאורה וסובלנית , וחיבה מסוימת נודעה מצד חכמים לדמותו האגדית של אלכסנדר מוקדון . גם התרבות היוונית נחשבה תרבות איכותית , עד שהעמיק תהליך ההתייוונות והמרד החשמונאי פרץ . הדו ערכיות כלפי יוון ותרבותה ההלניסטית נמשכה במשך דורות והטביעה את חותמה בכל ספרות חז"ל . היא הפכה סמל ליחסים שבין ישראל לתרבות העולמית , ובייחוד האירופית , בכל הדורות . כך גם בנוגע לרומא , שהופיעה בארץ ישראל בברית עם החשמונאים , ועם הזמן , לאחר דיכוי המרד הגדול , החורבן וגזרות הנציבים , נהפכה להיות "רומי הרשעה . " מה שקרה בימי חז"ל בהקשר של האימפריות הגדולות של העת העתיקה שב ונשנה ביתר שאת בימי הביניים במפגש עם שתי הדתות המונותאיסטיות הגדולות , שנחשבו צאצאיות של אמונת ישראל ותורתו . התקווה שדתות אלה יקדמו את העולם מן הפגניות נבלעה באכזבה גדולה ומרה כשחציהן הופנו כלפי " אמן הורתן , " הדת היהודית הישנה ונושאיה . גלגולה המודרני של האכזבה הזאת הופיע במאה העשרים כשאירופה הליברלית וההומניסטית חשפה את פניה האכזריים . הטענה שהדת היא מקור הרע שבעולם , ואילו ההשכלה , הנאורות והחילון יביאו את העולם לקדמה ולשלום התנפצה בשתי המלחמות שבהן הגיעו ממדי ההרג לסדרי גודל שלא נודעו בעבר במלחמות הדת . שני העמים והשליטים שהגדילו לעשות בממדי הרצח ההמוניים — היטלר וסטלין — דיברו בשם ערכים שנחשבו חלק מרעיונות הקדמה של העת החדשה ועמדו בניגוד לערכי הדתות אך הושחתו כליל . 269 הרב שאול ליברמן הצביע על עומק השפעתה של התרבות היוונית על עולמם של חז"ל בספרו יוונית ויוונות בארץ ישראל ( ליברמן , תשכ"ג . ( משה דוד הר עוסק בהיבטים של שנאת ישראל ותגובתם של חכמים : " תגובתם של חכמים לשנאת ישראל בעולם ההלניסטי רומי" ( הר , תש"ם . ( לגישת הניגוד בין היהדות ליוונות ראו יעקב שביט , היהדות בראי היוונות ( שביט , , 1992 עמ' ;( 207-169 משה עמית , " עולמות שלא נפגשו : יהדות ויוונות" ( עמית , תשנ"ו . ( לשאיפה שכל העמים יקבלו את מצוות בני נח ראו רבקה הורוביץ , " מנדלסון ושד"ל והמודלים של דת בני נח ודת אברהם בהגותם" ( הורוביץ , תשס"ב . ( לסמל ניגודי זה יש גם משמעות חיובית , כשני עמודי התווך המשלימים של החברה המערבית ואף כתקוותה לעתיד . ראו ליאו שטראוס , ירושלים ואתונה : מבחר כתבים ( שטראוס , . ( 2001
|
|