|
|
עמוד:137
עדיין החוב קיים , והחובה המוסרית הנגזרת מזכותו של בעל הממון מוטלת על החייב . איסור לחיצת הגר , היתום והאלמנה כמו בזכויות האחרות , גם בתחום החוב זכות הקניין יכולה להתנגש עם זכות אחרת כגון כבוד האדם של החייב . בדרגה גבוהה של מחויבות לכבוד ולהגנה על חירות אישית נמצאים החלשים בחברה , הגר , היתום והאלמנה . אף שהחוב אינו פוקע לעולם , אסור לפגוע בהם לא רק בלקיחת משכון — " לא תחבול בגד אלמנה" — אלא אפילו על ידי הפעלת לחץ מילולי : "ולא תלחצנו . " זכויותיו של החייב התורה מקפידה בהגנה על כבודו ועל זכויותיו של החייב , כאשר מדובר באדם מן היישוב שמצבו הכלכלי דחוק : לא יחבל רחים ורכב כי נפש ה › א חבל ( דברים כד , ו . ( לא רק לגר , ליתום ולאלמנה אלא גם לבעל חוב רגיל יש זכויות בסיסיות : אין לפגוע במקור חיותו ופרנסתו של החייב . מן הפסוק הזה , המורה להותיר בידי החייב את כלי העבודה הבסיסיים הנחוצים לו לפרנסתו , נובע מנגנון הלכתי שלם המגדיר מהם הצרכים המינימליים של קיום בכבוד של אדם שאותם אי אפשר למנוע ממנו גם בשם הערך של ממון הזולת . 170 ראו כתובות פו ע"א ; שולחן ערוך , חושן משפט לט . בש"ך , ס"ק ב , ובקצות החושן , ס"ק לט . אנציקלופדיה תלמודית , הערך " הלוואה , " סעיף " פרעונה" ( כרך ט , טורים רכז-רלה . ( 171 בעניין האיסור לחבול ( ליטול כמשכון או לעקל ) בגדים וצורכי קיום בסיסיים ראו דברים כד , ו ; משנה , בבא מציעא ט , יג-יד . בעניין איסור הפעלת לחץ מילולי מופרז ראו בבא מציעא נט ע"ב , סוגיית אונאת דברים וכל המקורות המסתעפים ממנה . 172 פרופ' מנחם אלון הראה זאת במחקרו המקיף וגם פעל בחקיקה ובבית המשפט כדי להגביל את היכולת ללחוץ את החייבים על פי רוח המשפט העברי . ראו מנחם אלון , כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל ( אלון , תש"ס , עמ' . ( 369 בהקשר זה יש לציין גם את המידה המוגבלת שבה אפשר לחייב אדם לקיים הבטחה ומשמעותה
|
|