|
|
עמוד:13
והשרים את יפיה'י . ניסוח אופייני לגישה זו ניתן למצוא . למשל , בדבריס המצויים על הספר מורה נבוכים בקונטרס 'באר מרים' של הרב שלמה אלכסנדרי סופר בשמו של ר' יהושע רוקח , הרבי מבעלז ;( 1899-1825 ) אם יזקין אדם ויגיע לשנות מתושלח ולמד כל הש"ס , ולא רק רוב הש"כ , לא יביט אל מראהו י — הלא שמו מוכיח עליו , שהוא מורה רק לנבוכים . ומי שלא ישטה מן הדרך הסלולה , דרך המלך , הכי צריך למורה — ! - ' הלא אך אלה אשר נטו מן הדרך ... אבל מי שנפשו ישרה בו ולא ניסה הצג רגליו במקום הספק מה לו למורה כזה !? התשובה השנייה לדו פרצופיות זו של הרמב"ם , התשובה הביקורתית , היא זו שמגעת לידי ביטוי בהרבה ממאמריו של ליאו שטראוס , ובייחוד במסתו המבריקה על אופיו הספרותי של מורה נבוכים , בדברים שבעל פה שהושמעו בפומבי ובצורה גלויה ומפורשת על ידי חוקר גדול ברמתו של אליעזר ז' ברמן , ובצורה רדיקלית ביותר בספרו העברי הנפוץ מאוד של יעקב בקר 'סודו של מורה נבוכים' ( תל אביב תשט"ז . ( לפי תשובה זו הרי הרמב"ם הוא , בראש ובראשונה , בעל המורה נבוכים , נציגו היהודי של האידיאל הפילוסופי של רבותיו הערביים אבונצר אלפראבי ( פארב שבטורקיסטאן , -873דמשק , ( 950 ואבן באג'ה ( פילוסוף ספרדי מסראגוסה שנהרג ב 1139 בפאס שבמרוקו . ( כפילוסוף אפילו ראה הרמב"ם את עצמו נעלה מהחובה הדתית לציית בעצמו למצוות הדת . ברם , כפילוסוף ובהתאם לדעתם של רבותיו הערביים , ראה חובה לעצמו לחבר ספר בהלכה בשביל ההמון הפשוט ולהחדיר בהם עיקרי אמונה הנחוצים למשמעת הדתית שלהם . לדעת בקר , המייצג הקיצוני של עמדה זו , אפילו לא ייחס הרמב"ם למצוות התורה תועלת למימוש האידיאל הפילוסופי , אלא להסדרתם של סדרי החברה בלבד . לעניות דעתי , אף אחת משתי תשובות אלו איננה מתקבלת על הדעת כנגד התשובה החרדית יש לומר , שהרמב"ם — במלים מפורשות — ייעד את ספרו 5 תשובות הרמב"ם , מהדורת יי בלאו . כרך ג , ירושלים תשמ"ו . עמי . 57 6 הקונטרס יבאר מריסי נדפס בתחילת הספר מכתב סופר , מהדורת הרב יוסף נפתלי שטרן , החלק הראשון . ירושלים תשי"ב . המובאה שלנו באה שם בדף נה ע"א טור א למעלה . ואמנם , מאחר שהדברים הובאו שם מתוך דברים שבעל פה , הרשיתי לעצמי לשנות כמקצת את סימני הפיסוק , כפי שנראו לי מביעים יותר את הגישה הזאת למורה נבוכים . — הביסוס על האיגרת הנ"ל לרי יהונתן הכהן אופייני במיוחד לרבנים אורתודוקסיים , שספגו השכלה אוניברסיטאית והחשים באיזר שהוא צורך בגיבוי פילולוגי לדעתם . 7 המסה נדפסה בקובץ S . W . Baron ( ed . ) , Essays on Maimonides , New York 1941 . ( 1966- ) , pp . 37-91 ונתפרסמה שנית בקובץ מאמריו של שטראוס Persecution and the Art of Writing , Glencoe 1952 , pp . 38-94 .
|
|