|
|
עמוד:7
מבוא מחקר זה מוקדש לתיאור הגותה של ההשכלה בעניין הפעילות הכלכלית של היהודים בארצות מגוריהם ולבחינת רעיונותיה לאור פירות הגשמתם הלכה למעשה . לשם הרחבת הפרספקטיבה נידונה גם המסגרת האידיאולוגית של ההשכלה מצד אחד , ומצד שני המציאות הכלכלית וההיסטורית שבה היו היהודים נתונים , מאחר שהתוכ ניות הכלכליות של המשכילים קשורות היו במערכת הערכים של התנועה . בחרנו במושג 'פתדוקטיביזאציה , ' המהווה מושג מפתח בתורת ההשכלה , להבנת מגמותיה לתיקון מצב האומה , אם כי בשמו המפורש מופיע מושג זה בתקופה מאוחרת . עוד לפני דור בתפוצות הגולה היה המונח ברור לכול , אבל בימינו הוא טעון הסבר . תוכנו בתקופת ההשכלה מתברר מתוך מרכיביו השונים , הקשורים זה בזה , אבל אינם מופיעים תמיד בכפיפה אחת . כוונת המשכילים כללה נקודות אלו : ( א ) מודרניזאציה של הפעילות הכלכלית , היינו ניהול עסקים על בסיס מקצועי וניצול הידע הטכנולוגי שהצטבר בעולם ; ( ב ) ראציונליזאציה של העסקים , היינו אירגונם ותכנונם ושימוש באמצעים ראציונאליים בפעילות הכלכלית ; ( ג ) אינטגראציה במשק הכללי והתאמת הכלכלה היהודית לצורכי המדינה . מכאן נתחייבה הרחבת הקשר הפתפסיונאלית של היהודים במלאכות שטרם נרכשו וחקלאות , ומצד אחר , צימצום ענפים שלא נראו חיוניים או נראו אף מזיקים . דעות הגויים היו אבני בוחן , לפיהם פסקו בדבר תועלתם של ענפים . כד חרצו משפט שלילי על המסחר הזעיר , עסקי יי"ש , תיווכים , שירותי דת וכד . ' הסוחר בעל הגילדות , הנחשב כפרו דוק טיבי בעיני השלטונות , היה מכובד גם על המשכילים ; ( ד ) לבסוף , פעילות משקית מוגברת או אקטיביזם , כלומר ניצול כל משאבי כוח האדם והכנסתו למעגל הייצור , ומכאן צימצום כלי הקודש , תיקון מוסדות הצדקה והכוונת הנתמכים לאפיקים יצרניים . כל מקצוע דרש תוכנית פר 1 דוקטיביזאציה משלו כדי להגיע בו לידי ייעול וייצוב . ומכאן פנים רבות לרעיון זה . במסחר היתה נדרשת בעיקר מידת הזריזות והתאמת המחזור להון העצמי המושקע , כמו כן שמירה על המוסר והמוניטין . במלאכה היתה הדגשה על ההכשרה המקצועית וההתמחות , ובחקלאות נדרשו החריצות , אהבת עבודות השדה , ותודעת הייעוד בעשייתה . כל הרעיונות האלה ניתן להביא למכנה משותף ולכולל במושג הפרו דוקטיביזאציה .
|
|