|
|
עמוד:9
לכוון את כלכלת היהודים בכיווץ שנראה לו כמועיל למדינה . בצורה מוחשית התבטאה מגמה זו בדרישה לצמצם את המסחר הזעיר , את שירותי ההארחה והתיווך , שריפת יי"ש וכד , ' ולפתח מאידך את המסחר הגדול , להרחיב את המלאכה ולהקים מעמד חקלאים יהודים . כל זמן שתוכנית ד & תדוקטיביזאציה על מרכיביה השוגים שימשו נושא לדיון אקדמי לא נתעוררו בו קשיים מיוחדים — הילכתיים , מוסריים , כלכליים וכד . ' ברם כשהתוכניות הועמדו במבחן ההגשמה נתגלו מגבלותיהן , המסבירות לנו את התוצאות הזעומות שלהן למעשה . מהראוי אפוא לנתח את התנאים ההיסטוריים , אשר בלמו את תנופת הגשמת הפתדיקטיביזאציה , והם : החברה המסורתית , שבקרבה פעלו המשכילים , תנאי המשק והשלטון ברוסיה , ולבסוף המגבלות הפנימיות באידי אולוגיה של המשכילים . מה היה היחס לרעיון הפרודוקטיביזאציה מצד הציבור אשר אליו התכוונו המשכילים ? מתברר , שבספרות המסורתית אין הוא בנמצא , ובציבור לא היה מקובל . המסורתיים התייחסו בחשדנות לכל חידוש ולא היו נוטים לסטות מדרכי הפרנסה המקובלים . התיכנון לטווח ארוך לא תאם את מידת הביטחון בעזרת ההשגחה . רעיון ההשתלבות במערכות הגויים הרתיע אותם , והם לא התרשמו ביותר מביקורתם של הנוצרים על המבנה הפרופסיונאלי של היהודים ועל DMITO הכלכליות , כיוון שראו בקיטרוג הגויים רק ביטוי של איבה מצידם . הם לא העלו את העיסוק הכלכלי למעלה אופיו האינסטרומנטאלי , אלא שקלו אותו לגופו מבחינת רווחיותו , ובתיקון הדרכים הכלכליות לא תלו תפקידים אידיאולוגיים . המתיחות והאיבה שהשתדלו כלפי המשכילים עקב מגמותיהם לחילון החיים וההתכוונות כלפי השלטונות העוינים החשידו והרחיקו את המסורתיים גם מאותן התוכניות , אשר לא היתר , בהן לכאורה פגיעה בדת . גם האקלים הפוליטי והתנאים הכלכליים ברוסיה לא היו נוחים להגשמת תוכניות המשכילים . מבנה המשק ברוסיה , שהיה לקוי בחוסר מעמד בינוני מפותח , ומבוסס על חקלאות פרימיטיבית ועל עבודת צמיתים , עיכב את התפתחות הקאפיטאליזם בהשוואה למערב אירופה . השלטונות אמנם ניסו לעודד את בעלי ה'גילדות' על ידי הענקת זכויות והעלאת מעמדם , אך הסוחר ובעל המלאכה היהודים , שמלכתחילה לא היו נתונים בתנאים נוחים , לא יכלו להתפתח ולהגיע למעמד של בעל גילדה , והיו מופלים אפוא לרעה בזכויותיהם . המיסים הכפולים אשר רבצו על שכמם , ההגבלות בתנועה , סגירתם ב'תחום המושב' וגזירות תכופות — כל אלה היו מכשולים חמורים בדרך התפתחותם הכלכלית . השוק היה רווי בעלי מלאכה , ותוצרתם היתר . חשופה להתחרות חריפה . ההתמחות לא היתד . בדרך כלל משתלמת , והאפשרויות של חדירה למלאכות נדירות בקרב היהודים היו מוגבלות .
|
|