הטראגדיה היוונית

עמוד:10

לימי קדם מופלגים , לתקופת הדת המאגית , שכל התרבות הרוחנית היתה עוד דת , וספרות של חול ואמנות של חול טרם נודעו בארץ . צדק וילאמוביץ מלנדורף בהקדמתו ל'הראקלס' של אבריפידס ( בשנת ( 1889 באומרו , שאין אנו עומדים על מהותה של הטראגדיה היוונית כל זמן שאנו מתייחסים אליה כאל תופעה אמנותית ספרותית גרידא . הטראגדיה האטית איננה יצירה חילונית או מעשה אמנות של יחיד , שמטרתו לשעשע את הצופה ואת המאזין מבחינה אסתטית . היא בעיקרה פעולה פולחנית דתית , עבודת אלוהים רשמית ממשלתית , 'מקרא קודש' בשביל העם כולו . עבודה זו , לכבוד דיוניסוס האל , מסורה לידו של פייטן בתיר אלוהים , בחינת שליח ציבור שהממשלה מילאה את ידו להמחיז קטע מקורות הקודש בעצרת עם , שהתאסף לעבוד את דיוניסוס בדחילו ורחימו . זוהי נקודת מוצא עקרונית שבלעדיה אי אפשר לנו להבין את הטראגדיה היוונית , השונה מכל מחזה מודרני במבנה עלילתה ובביצועה האנעותי ספרותי . אך עדיין אין הוא מבהיר לנו את היסוד ה'טראגי' שביצירה זו , המעמיד את כל אופיה וצביונה . על-מנת להבין את ה'טראגיות' הזאת עלינו להבהיר לעצמנו כמה מיסודותיה של השקפת"העולם האלילית הלנית . ניטיב לעשות זאת על דרך העימות , היינו אם נעמיד השקפת עולם זו כנגד תםיסת העולם המונותיאיסטית היהודית . היהדות גילתה את האלוהים הטראנסצנךנטאלי , העומד למעלה מן הטבע , אלוהים שאינו גוף ואין לו דמות הגוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף . האלוהות היהודית היא אלוהות על אנושית , על טבעית וגם על שכלית . ואילו האלים היווניים אינם נתפסים מחוץ לכוללות הטבע-הם אימאננטיים , לא טראנסצנךנטאליים . אמנם הם עולים על האדם בךהחלוף בתכונותיהם ובסגולותיהם הגופניות והרוחניות , אך קורצו מאותו חומר והם חיים את חייהם הנצחיים אתו יחד בתוך אותה מציאות טבעית ורוחנית , ולא מחוצה לה . אלוהי האולימפוס נשאו להם נשים בנות חלוף , ואלות האלמוות נישאו לבני אדם ילודי אשה , דוגמת אפרודיטה שנישאה לאנחיזס , הוא אביאייניאס'אותטיס שילדה את אכילווס הגיבור לפלווס בעלה . אץ פלא אפוא , שהגיבור

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא