|
|
עמוד:8
הללו ; ומעצם טבעו , חיבור חופשי הוא מפולש ופרום קצוות , אסוציאטיבי . במובן מסוים ניתן לומר כי מרבית המשתתפים בספר המציאו את הגרסה שלהם לחיות אנליטיקאי , דבר שהינו משימה של כל מטפל , אך חלקם הלכו עמה לקצוות ויצאו - כל אחד בשלב אחר - מן המסלולים המותווים מראש על ידי התרבות והממסד האנליטיים . אולי ויניקוט , שהינו אחת הדמויות המחברות בין המשתתפים בספר , היטיב לנסח זאת בדברו על כך ש"אנו אומללים באמת אם אנו רק שפויים . " המיוחד שבמהדורה העברית הוא חלקה השני : זהו למעשה מעין ספר המשך , שיש בו שיבה אל משתתפי הספר כעבור יותר מעשור מאז התקיימו השיחות . חלק זה פותח בשיחה מקיפה של גרשון מולד עם אנתוני מולינו על עבודתו ולאחריו התבוננויות רטרוספקטיביות של המשתתפים בספר על הריאיון ועל התפתחותם במהלך הזמן שחלף מאז - כל אחד בדרך שבחר לעשות זאת . חיה שטיינפלד
|
|