|
|
עמוד:11
האוויר המצרי את בסיסיהם בצפון המדינה כבר באוקטובר . 1962 מיקומה הגיאוגרפי של תימן , השלטת על הכניסה הדרומית לים סוף , קרץ למצרים . השפעה ושי ליטה בתימן עשויות היו להביאה לעמדה רבת כוח גם כלפי סעודיה ונסיכויות המפרץ הפרסי , מקורות הנפט והעושר של העולם הערבי . כדי להקנות חוקיות כלשהי למעורבות המצרים בתימן נחתם בנובמבר 1962 הסכם הגנה לחמש שנים בין ממשלתו של סלאל לבין ממשלת מצי רים , והוקמה מפקדה מצרית - תימנית משותפת . סיוע צבאי רב החל לזרום ממצרים לתימן , ובסוף 1962 היו בתימן 20 אלף חיילים מצרים . אלה שקעו יותר ויותר במאמץ המלחמתי ועד מהרה מצאו את עצמם נושאים לבדם באחריות למלי חמה בכל החזיתות . מלאי מצרכי המזון בתימן אזל חיש מהר , ומצרים נאלצה לשלוח לתימן מזון ומוצרים אחרים . כדי לבצע חלוקה מסודרת של המצרכים נאלצו המצרים למנות פקידים משלהם בעמדות אזרחיות שונות במקום פקידים תימי נים חסרי מעש ויכולת . ככל שגדלה המעורבות המצרית בתימן כך גברה התנגדות התימנים להם ולאלה שהביאום לתימן . המעורבות הישראלית : לרתק את הצבא המצרי בחיפושיה המתמידים אחרי פרצות בחומת ההתנכרות הערבית כלפיה הייתה האפשרות להקים ולפתח קשר ישיר עם המלוכנים בתימן במסגרת מטרותיה של ישראל . יתר על כן , הייתה קיימת ההכרה שבהשגת שיט חופשי במצרי טיראן בכניסה למפרץ אילת ( כתוצאה ממלחמת סיני ב ( 1956 - נפתר רק חלק מבעיות ביטחון השיט של ישראל , ואילו החלק האחר נמצא במצרי באב אל - מנדב בכניסה לים סוף . לישראל היה חשוב שגורם ידידותי תימני ישלוט על מצי רים אלה לשם הבטחת ביטחון השיט שלה . למרות השקט שהשתרר בגבולה עם מצרים הייתה בישראל ודאות שהתנגשות צבאית נוסי פת עם מצרים היא בלתי נמנעת . המעורבות של מצרים לצד הרפובליקאים בתימן העמידה את ישראל באופן טבעי לצד המלוכנים . עם הסתי בכותם הגדלה והולכת של כוחות הצבא המצרי בתימן , הלכה והתבססה בצה"ל ההשקפה שכל עוד מרותקים כוחות אלה בתימן , לא תהיה מצרים מסוגלת לפתוח במלחמה נגד ישראל . כל תרומה ישראלית להמשך ריתוקו של הצבא המי צרי בתימן נתפסה כתרומה להחלשתו ולדחיית ההתנגשות הצבאית עם מצרים . אי - יכולתה של מצרים להשיג הכרעה מהירה בתימן וריתוקו של הצבא המצרי בארץ זו תרמו לשבירת החזית הערבית המאוחדת נגד ישראל , וכך הלך וגדל הקרע בין מצרים לבין סעודיה וירדן . הנטל הצבאי , הקורבנות שהקריב הצבא המי צרי בתימן והנטל הכלכלי שהתבטא במחסור במצרכים רבים בשוק במצרים משום שנשלחו לתימן השפיעו ישירות על מוראל אזרחי מצרים . התעוררה שם תסיסה שטמנה בחובה אפשרות לסילוק המשטר של גמאל עבד אל - נאצר ולהקי מת משטר מתון יותר במקומו . בקשת הסיוע : פגישה עם גולדה באביב 1963 ניסה הצבא המצרי , בפיקודו של הרמטכ"ל עבד אל - חכים עאמר , להשיג הכרעה שבוע לאחר מות האימאם עלו כמה טנקים על תחנת השידור ועל ארמון האימאם בעיר הבירה צנעא , ולאחר קרב תפסו כמה קושרים את השלטון , הודיעו על מותו של בדר והכריזו על הקמת הרפובליקה של תימן . אלא שבניגוד להערכתם , בדר לא נהרג תחת הריסות ארמונו מיקומה הגיאוגרפי של תימן , השלטת על הכניסה הדרומית לים סוף , קרץ למצרים . השפעה ושליטה בתימן עשויות היו להביאה לעמדה רבת כוח גם כלפי סעודיה ונסיכויות המפרץ הפרסי . בנובמבר 1962 נחתם הסכם הגנה לחמש שנים בין ממשלתו של סלאל לבין ממשלת מצרים המצב בתימן ב : 1967 - שחור - שטח בשליטת הרפובליקאים והמצרים . אדום - שטח בשליטת המלוכנים
|
|