|
עמוד:46
כיחידה עצמאית רק בסביבות ספטמבר / אוקטובר , 1951 לאחר שובי ממצרים והקמת הרשתות שם . היחידה הייתה בטיפולו הישיר של בנימין גיבלי , ובראשה עמדו “ אחראים״ מתחלפים עד למינויו של מרדכי בן-צור למפקדה . בפגישה עם ראש אמ״ן בנימין גיבלי בעת ביקורו בפריז באביב 1952 ובטרם מינויו של בן-צור הציע לי גיבלי להיות מפקד היחידה . דחיתי את ההצעה מתוך הכרה והערכה כי על מפקד יחידה מסוג זה להיות מדרג בכיר יותר , מוכר ומעורה בנעשה בצה״ל , כדי שיהיה מסוגל להקים את היחידה במבנה שנראה לי אז . האמנתי כי באותה עת כל אלה חסרו לי , מכיוון שבתום מלחמת העצמאות , בתקופת בנייתו של צה״ל , פעלתי בשליחויות בחו״ל במסגרת המוסד לעלייה בש ועבדתי במשקי החקלאי בכפר יהושע . זמן קצר לאחר מינויו של מרדכי בן-צור למפקד היחידה שבתי ארצה לפעילות מלאה ביחידה כסגנו של בן-צור ובקרבתו . נשארתי ביחידה תוך שיתוף פעולה מלא עמו , אף שלא ראינו עין בעין את מבנה היחידה ומשימותיה . מחויבותי למגויסים במצרים , אשר הובאו ארצה לסדרות אימונים , החזיקה אותי ביחידה עד סוף מארס . 1953 במועד זה הגשתי את התפטרותי לראש אמ״ן החדש יהושפט הרכבי , מכיוון שהוא , כמחליפו הזמני של בנימין גיבלי עד שובו של הנ״ל מלימודים , לא היה מוכן להתערב במחלוקת שביני לבין בן-צור על מבנה היחידה ומשימותיה . לפני עזיבתי את היחידה השארתי בידי בן-צור סיכומי דברים בכתב הנוגעים למבנה היחידה ולמשימותיה ובכללם גם את הדברים הבאים : א ) מפאת תנאי גיוסם של חברי הקבוצות במצרים 1951-ב יש להעלותם ארצה לא יאוחר מסוף שנת 1953 ולהחליפם במגויסים החדשים שם . ב ) אין לאפשר לאברי אלעד , שהיה בתהליך גיוס ליחידה בזכות התאמתו לפעול בארצות אויב ( מפאת מוצאו ותיעודו , ( שום תפקיד אשר יעמידו בקשר עם מגויסים אחרים בגלל אישיותו ועברו במלחמת העצמאות . לאחר תקופה קצרה במשקי בכפר יהושע יצאתי באוגוסט 1953 ללימודים בירושלים עד לסוף יוני , 1954 מועד שבו נקראתי כאמור על ידי בנימין גיבלי ושירתי עד סוף ינואר . 1955 בשובי מקורס הקומנדו מצאתי עצמי ללא תעסוקה ועם מפקד חדש בראש החיל . הייתי מלא רעיונות אשר התגבשו במהלך הזמן וגם לאחר שהכרתי מקרוב את מפקדי הצנחנים . שיתפתי ברעיונות אלה את מפקד החיל , יהושפט הרכבי . בעקבות כך קיבלתי את חסותה של מחלקת האיסוף ואת תמיכתו של ראש החיל להקמת “ מיני״ יחידה בראשותי שתיזום פעולות ותערוך בדיקות בשטח לגבי האפשרויות ליישום רעיונותיי וכן לגבי האפשרויות להקים יחידה או יחידות מסוג זה בתוך יחידות לוחמות קיימות . במסגרת זו יזמתי מחקר הקשור לחיילים הסורים והמצרים אשר נלקחו בשבי על ידי הצנחנים בפעולות התגמול , במטרה לבחון את רמת מודעותם לבעיה הפלסטינית ולבעיית הפליטים בכלל . כמו כן רצינו ללמוד באמצעותם ניבים ומבטאים שונים בערבית שאותם הביאו השבויים מהאזורים שמהם באו . המחקר נערך על ידי צוות מצומצם של קציני מודיעין במילואים בראשותו של פרופש חיים בלנק . במסגרת הבדיקות למימוש רעיונותיי להקמת היחידות כנזכר , והודות לקשריי עם מפקדי חטיבת הצנחנים ואריק שרון בראשם , אורגן קורס אשר נמשך כחודש וחצי בהדרכת צוות מצומצם מהחיל . בקורס למדו אנשי פלוגה אש של הצנחנים , בפיקודו של מאיר הר-ציון , את שפת הפקודות הנהוגות באימונו של החיל המצרי . נלמדו גם האפשרויות לחיקוין וליישומן בשטח על ידי בוגרים נבחרים של הקורס . באותה תקופה חוסלו על ידינו הקולונל מסטפא חאפז , המפקד המצרי של הפדאינים בעזה , והנספח הצבאי המצרי ברבת עמון אשר שיתף עמו פעולה בהפעלת הפדאינים . הפעולה תוכננה ביוזמתי , כולל השגת אישור של פקודת המבצע החתומה על ידיי . פעולות החיסול בשטח בוצעו על ידי יחידה , 154 שבראשה עמד רחביה ורדי , ובתיאום מלא עמי . בסיס קת״ם דרום של היחידה , שמפקדו היה גליל אלישיב , ובסיס קת״ם ירושלים , שמפקדו היה אליעזר קוריס , ביצעו את המבצע בפועל . הפעילות המתוארת ובמיוחד חיסולו של חאפז הביאו לכך שהרמטכ״ל משה דיין אישר את בקשתי להקמת יחידה מיוחדת ולהקצאת שיא של 15 איש לשם כך . מאוחר יותר היוותה היחידה שהוקמה על סמך אישור זה את הבסיס להקמת סיירת מטכ״ל בפיקודו של אברהם ארנן , שאותו הבאתי ליחידה כדי לסייע לי בהקמתה ולטפל בה באופן שוטף . זאת משום שבמקביל יזמנו פעולות נוספות אשר חייבו אותי להיעדר מהארץ לתקופות ארוכות יחסית . כמוזכר , יוסי הראל , מפקד , 131 / 188 דרש להעמיד את פעילותי באחריות יחידתו . דרישתו זו הגיעה לשיאה כאשר במלחמת סיני הצלחתי לקבל את אישורו של יהושפט הרכבי למבצע “ תושייה״ שבמהלכו שובצה יחידה מצומצמת שלנו בראשותי - ביחד עם אריה ( לובה ) אליאב - בקרב הכוחות הצרפתיים אשר נחתו בתעלת סואץ . בעקבות כך , ערב יציאתנו למבצע “ תושייה״ עמד הראל על הדרישה שיחידתו היא זו שצריכה לעמוד בראש פעולה זו . התנגדתי לכך נמרצות . ואכן , שאול אביגור ויובל נאמן , אשר השתתפו באותו דיון , דחו את דרישתו של הראל . סוכם כי רק לאחר שובי מהמבצע תיבדק שוב דרישתו להעברת המשך פעולה זו לאחריותה של יחידה . 131 / 188 מבלי לפגוע בפועלו ובזכויותיו רבות השנים של יוסי הראל ומתוך הערכתי הרבה כלפיו , נראה לי כי המסופר לעיל הנו שורש ה״יריבות״ הנזכרת בינינו , ואפשר שהיא זו שהביאה לכך שיאמר עליי את הדברים המצוטטים במאמר . אין לי אלא להצטער אם עמדות ויריבויות בנושאים מסוג זה הביאוהו לכך . אברהם דר מבלי לפגוע בפועלו ובזכויותיו רבות השנים של יוסי הראל ומתוך הערכתי הרבה כלפיו , נראה לי כי המסופר לעיל הנו שורש ה״יריבות״ הנזכרת בינינו , ואפשר שהיא זו שהביאה לכך שיאמר עליי את הדברים המצוטטים במאמר . אין לי אלא להצטער אם עמדות ויריבויות בנושאים מסוג זה הביאוהו לכך יוסי הראל
|
|