|
|
עמוד:32
הגלובלית . " בפועל הבריטים התמקדו באיום של אל - קאעידה ובנושא האיראני והקטינו את הכיסוי של מדינות ערב . פתרון אחד , שעלה במובלע בהקשר הבריטי , היה ההישענות על רשת גלובלית של שותפים מודיעיניים והיכולת לשנות במהירות את סדרי העדיפויות של גורמי האיסוף , לרבות הצבתם של מקורות אנושיים בזירות החדשות בתוך זמן קצר יחסית . סוגיית תעדוף הנושאים המודיעיניים השונים היא עתיקת יומין ורלוונטית גם לישראל . מעצמות מודיעיניות כמו ארה"ב ובריטניה חייבות לתעדף את נושאי התעניינותן . קל וחומר שישראל , שמשאביה מועטים יותר , חייבת לעשות זאת . כיוון שכך , לעולם יישארו נושאים ואזורים שהם בעדיפות נמוכה בצי"ח ולכן יזכו לכיסוי מודיעיני נמוך יותר . האתגר הניצב בפני חוקר המודיעין הוא לנסות להבין מתי נושא הנמצא בשולי הצי"ח המודיעיני הופך להיות מרכזי ולהפיק את המשמעויות הנובעות מכך ( כולל שינוי התעדוף המודיעיני . ( תובנה חמישית : הקושי בהבנת משמעותם של “ אירועים מתגלגלים" העיסוק המקצועי והאקדמי הקלאסי בכישלוי נות מודיעיניים מתייחס בייחוד למצבים חדים של מלחמה ושלום הנחתכים באבחה אחת , שבהם קהילת המודיעין כשלה במתן התרעה על אודות מעבר ברור ממצב של שלום למצב של מלחמה . חלק גדול מן הניתוחים בתחום זה מוקדש לפיכך לכישלון של ארגוני מודיעין להעריך מתקפות פתע צבאיות כגון מלחמת יום הכיפורים ב , 1973 - ההתקפה היפנית על פרל הרבור ב 1941 - או ההתקפה הגרמנית על ברית המועצות ב . 1941 - גרסה קרובה של כישלונות מסוג זה היא איתור מאוחר של שינויים ביכולות הצבאיות של היריב כמו הצבת כוחות מצריים בסיני “) מבצע רותם" ב . ( 1960 - אירועי הטלטלה האזורית הציגו בפני קהילות המודיעין דגם שונה של אירוע “ מתגלגל" ובלתי מתוכנן , לפעמים אפילו בעקבות אירוע הנתפס כשולי . אירוע שולי שכזה היה ההצתה העצמית של סוחר הירקות מוחמד בועזיזי בתוניסיה , מדינה הנמצאת בשולי הצי"ח המודיעיני . המשכו של אירוע זה היה הדחתם של ארבעה שליטים וערעור משמעותי של היציבות במדינות אחרות ( סוריה במרכזן . ( בנסיבות אלו השאלה היא לא “ כיצד לא חזינו" את פרוץ האירועים , אלא האם משעה שהאירועים החלו להתגלגל התאימו גורמי האיסוף וההערכה את עצמם במהירות למציאות החדשה והאם גורמי ההערכה העריכו נכונה , משעה שהאירועים החלו , לאיזה כיוון הם עשויים להתפתח . סוגיה זו עלתה , בין היתר , בדו"ח השני תי הגלוי של ועדת הביטחון והמודיעין של הפרלי מנט הבריטי לשנים . 2012-2011 לקחי העבר של המציאות הישראלית הוכיחו כמה קשה לצפות כיצד יתגלגל אירוע מסוים , למשל תאונת הדרכים בעזה ב 1987 - שהציתה את האנתיפאדה הראשונה . אולם האנתיפאדה הראשונה לא פרצה בחלל הריק אלא הייתה פרי תהליכים חברתיים ופוליטיים סמויים , תת - קרקעיים , שהבשילו ופרצו אל פני השטח בעקבות האירוע המסוים . המודיעין חייב לנתח תהליכים אלו ולהצביע על מידת ה"בשלות" החברתית והפוליטית להפיכת תקריות והפרות סדר להתקוממות כוללת , “ עממית" או מזוינת . בקושי מתודולוגי והערכתי דומה עשוי להיתקל מי שמנסה להעריך האם ומתי תהפוך “ מחאת האסירים" הנוכחית ביהודה ושומרון להתקוי ממות כללית , אנתיפאדה שלישית . תובנה שישית : על “ פיצוח סודות היריב" מול ניתוח תהליכים חברתיים שאלה נוספת העולה מהדו"ח של ועדת הביטחון והמודיעין של הפרלמנט הבריטי נוגעת למתח יסודי לגבי תפקידו של המודיעין הממלכתי : האם הוא אמור “ לפצח את סודות היריב , " או להציג ניתוח רחב של המציאות , שאינו מעוגן בהכרח בפריטי מידע סודיים . משאלה זו נגזרת האחריות של ארגוני המודיעין בנסיבות של הפתעה מודיעינית : לפי גישת “ פיצוח סודות היריב , " הצלחה או כישלון נמדדים על פי היכולת להגיע לנגישות למידע סודי , המאפשר חדירה לתהליכי קבלת ההחלטות של אליטות ובודדים . על פי גישת הניתוח הרחב , הצלחה או כישלון נמדדים ביכולת להעריך אירועים פוליטיים וחברתיים ארוכי טווח , על בסיס מידע גלוי הנגיש לכול . המודיעין האמריקאי הכיר בכך שניתוח תהליכים חברתיים , דמוגרפיים או כלכליים דורש אימוץ מתודולוגיות חדשות ופיתוח כלים חדשים מעולמות מדעי החברה . כלי מחקר אלו אינם מוכרים בדרך כלל לאנשי המודיעין , ואימוצם ושילובם בעשייה המודיעינית הם חלק מהפקת הלקחים המתחייבת כתוצאה מאירועי הטלטלה האזורית . תובנה שביעית : על האחדה של מנגנוני “ סימנים מעידים" בין סוכנויות שונות אירועי הטלטלה האזורית תרמו לכך ששיפור יכולות ההתרעה האסטרטגית למקבלי החלטות הוא היעד הראשון מתוך ארבעה בתוכנית העבודה של סוכנות הביון של משרד ההגנה האמריקאי לשנים . 2017-2012 סגן המנהל של הסוכנות , מייקל שד , אמר ביולי 2012 כי “ שיפור היכולת של ההתרעה האסטרטגית יכלול מאמץ לזהות אירועים פוטנציאליים ותנאים ... בעולם שבו יש אי - ודאות גדלה והולכת . " אופרטיבית , היעד של הסוכנות בתחום זה מוגדר כ"מניעת הפתעה אסטרטגית ופיתוח יכולת לנהל משבר מרגע שהחל . " סגן המנהל שד מסר עוד כי המאמץ הקונקרטי של הממשל בתחום זו יחתור להשגת יתר אחידות בסוגי האינדיקטורים של “ הסימנים המעידים" בקרב שירותי המודיעין המרכזיים בתוך המודיעין הצבאי : גופי המודיעין בפיקודים המבצעיים , באגף המודיעין במטה הכוחות המשולבים ( 2-J ) ובסוכנות הביון של משרד ההגנה . סיכום הטלטלה במזרח התיכון שהחלה בשנת 2010 ועדיין רחוקה מסיומה לא נצפתה על ידי שירותי המודיעין המערביים . שירותים אלו והגורמים המפקחים עליהם בוחנים עתה את הסיבות לחוסר הצלחתם בהערכה ובתגובה לאירועים . מרביתו של הדיון בנושא זה מתנהל , מטבע הדברים , בדלתיים סגורות , אולם מרכיבים ממנו , שמרביתם עשויים להיות רלוונטיים למציאות הישראלית , נחשפו לציבור בתקשורת ובדו"חות רשמיים . העוצמה הפוליטית - תקשורתית המתונה של הדיון מושפעת , בין היתר , מכך שלפי שעה היקף הפגיעה באינטרסים מערביים מהותיים הוא מוגבל . גם כך , השינוי והאופן שבו הוא אירע חידדו שאלות יסוד העולות מן המקצוע המודיעיני . בייחוד , הציפו האירועים בצורה חדה את הצורך בהתייחסות של ארגוני המודיעין לעידן המידע של ראשית המאה ה , 21 - הן בפיתוח יכולות איסוף וניתוח מתאימות והן בצורך ביצירת האיזון הנכון בין העיסוק ב"המון" לבין ה"אליטות . " הכותב מודה לתא"ל ( מילש ) עמוס גלבוע ולד"ר אל"מ ( מילש ) ראובן ארליך על תרומתם למאמר . רשימת המקורות מופיעה באתר המל “ מ , בגרסה האינטרנטית של הגיליון בעמ' 49 לעולם יישארו נושאים ואזורים שהם בעדיפות נמוכה בצי"ח ולכן יזכו לכיסוי מודיעיני נמוך יותר . האתגר הניצב לחוקר המודיעין הוא לנסות להבין מתי נושא הנמצא בשולי הצי"ח המודיעיני הופך להיות מרכזי ולהפיק את המשמעויות הנובעות מכך ( כולל שינוי התעדוף המודיעיני ) גורמי האיסוף וההערכה הבריטיים מסרו לוועדה של הפרלמנט כי הכיסוי האיסופי ובייחוד הניתוח של המזרח התיכון היו במגמת ירידה טרם אירועי הטלטלה האזורית וכי הם עמדו בפני צמצום נוסף
|
|