|
|
עמוד:11
תועלת אחת , והוא כי כמה וכמה דברים שבו בחמשה חומשי תורה קשי ההבנה , והמפז"ל t נלאו למצוא דרך סלולה ליישב הקושי ההוא , ולפי דברי הספר הזה הוא מובן על נכון , יען סיפר והאריד במקום שקיצר בתורה סיפור דברים כהוייתן . ועל כן תמצאני עומד בחוץ בגליון מניף T ואומר , אמר הצעיר בזה מובן מש"ה וכוי דוק ותשכח . « וכן הובא בספר הזה כמה דברים שרז"ל הביאום במדרשיהם בקצרה ובספר הזה הביאם יותר בארוכה באופן כי עת לעשות ולחוש לכבוד שמו יתברך , ואמר שכן ראוי להפר ולבטל כעת הזאת הדפסת חיבורי שזכרתי , עד כי ראשונה אוציא לאור תעלומת הספר הזה ולגלותו בעולם , ומובטח אני כי בעזרת השם ישישו יגילו וישמחו בו כל ישראל' . הבאת חלק זה מן ההקדמה יש בה כדי להעיד , כי הכותב משיח לפי תומו . שעיקר עניינו הוא בפרשנות ובדרוש , ובספר הישר הוא מוצא תועלת לעוסקים במקצוע זה , שכן יש בו כדי להאיר ולפרש סתומות שבדברי חז"ל ואף במקרא . אין הוא מייחס את הספר למחברים קדמונים ; מן הפיסקה האחרונה ברור , כי הוא רואה בספר חיבור פרשני דרשני ימי ביניימי , ולא יצירת קדומים , הזהה או קרובה ל'ספר תישרי הנזכר במקרא עצמו ושימש לו מקור . « סגנונו של בעל הקדמה זו רחוק , מצדו החיצוני , מן הסגנון הפסבדו מקראי של גוף הספר , ומצדו הפנימי —מן האריגה האגדתית של המבוא לספר ושל הספר גופו . 11 והמפרשים ז"ל . 12 דוק ותמצא . כוונתו להגהות הרבות , בדרך פרשנית ודרשנית , שהוסיף בשולי הספר , אשר נדפסו גם במהדורות מאוחרות יותר , כגוו במהדורת גולדשמידט , ברלין תרפ"ג . 13 דף ד ע '' א-ע '' ב . 14 על האמביואלנטיות בהקדמת המחבר ובגוף הספר לגבי היחס בין ספר זה לבין המקור המקראי ראה להלן ..
|
|