|
|
עמוד:9
הקדמה שלושה היסטוריונים יווניים גדולים השאירו לנו את יצירותיהם בשלימותן או בחלקן . הרודוטוס גילה נושא נכבד , שהיה שקול , לדידו , בערכו נגדמלחמת טרויה המהוללת באפוס — את עצירת תהליך הכיבוש הפרסי על ידי עם קטן ומפולג — ותיאר את נושאו בעטו של חוקר וסופר מחוק . תוקידידס קבע , כי מלחמת אתונה בספארטה תעלה בחשיבותה על כל הקודמות לה וטבע בה את חותמו זה לכל הדורות בעומק מחשבתו ובלשון אומן מאולצת הגובלת לעתים באיפול , מדעת או שלא מדעת . פוליביוס , שחשיבות נושאו וכושר החקירה שלו אינם פחותים מאלה של קודמיו , אינו מחונן בעמקות מחשבה מקורית או בחן סופר לא תמצא בחיבורו פניני לשון או סיפור ולא סתומות הנובעות מלשונו . אדרבא , הוא מגבב מלים ומשפטים לפעמים עד כדי מלל ריק , ולכן הרשיתי לעצמי לעתים לקצר את התרגום מבלי להעיר על כך , כדרך מתרגמים אחרים . לשונו יבשה , משפטיו ארוכים מאוד , בסגנון המשרדים של מלכי המדינות ההלניסטיות , ולכל אלה נוספת נטייתו ללמד את הקורא לקח בכל הזדמנות ו אין הוא מוותר על שום אפשרות להסביר אפילו דבר פשוט ביותר ומובן מאליו . הוא מסוג הסופרים שסגנונם משתפר בתרגום . רק לעתים רחוקות משתמש הוא בסגנון "גבוה" במקצת . תפקידו של המתרגם הוא להגיש לקורא ספר קריא בלשון ברורה לפי כללי הסגנון העברי , בלי לגרוע מדיוק התרגום ותוך שמירה על דרך כתיבתו הראציונאליסטית חסרת הרגשות של המחבר . לכן אותה מלה יוונית מתורגמת לעתים במלים עבריות שונות , כדי להביע בכל מקום את המובן המדויק שלה . כך , למשל , תורגמה המלה "פוליטייה" ל"חוקה , " ל"משטר , " או ל"מדינה" — הכול לפי העניין . מונחים טכניים תורגמו , אם קיים במקביל מונח עברי המקובל בלשון . כמו רוב המתרגמים לא תרגמתי את המלה "טיכי" ( ראה במבוא ;( כן לא תרגמתי מונחים צבאיים מסוימים . מלים כאלה ניתנו כלשונן בתעתיק פוניטי ככל האפשר ובליווי הסבר . אין תכליתן של ההערות לשמש פירוש , אלא לענות על השאלות : מי ? היכן ? מתי ? לפעמים היתה דרושה הרחבת מה , כגון במקומות הרבים , שבהם פוליביוס מדבר על שיטתו , וכן כשהוא רומז למאורעות מלפני תקופתו או לסיפורי המיתולוגיה .
|
|