|
|
עמוד:13
ראוי שנשווה לנגד עינינו כמה מתכונותיהם היסודיות . אבותינו במזרח אירופה , רבים מהם היו ללא ספק אנשי סגולה ובעלי מידות יקרות ונעלות . אך רובם זילזלו ב'חיצוניות , ' כמו צורה , לשון , סדר זמנים , דיוקי מובאות ומראי מקומות . פעמים שהביאו דברים מתוך ספרים על פי הזיכרון , שלא עמד להם בכל שעת צורך , ופעמים נתחלף להם חיבור אחד בחיבור אחר , מחבר אחד במחבר אחר , משמעות אחת במשמעות אחרת ואף מנוגדת . פעמים שמתוך 'רישול , ' מכוון כביכול , לא היססו להביא דבר בשם מי שלא אמרו , או שהצהירו שלא כדין על הבאת דבר בשם אומרו וכלשונו ' ) בזה הלשון' ' וזה לשונו . 5 ( ' ובכלל ראוי להטעים , כי לקחנות ספרותית היתה תופעה שכיחה ביותר . ודאי שידעו יפה את המאמר ( מסכת אבות , פרק ו , משנה ו ועוד , ( ' שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם , ' ובחיבוריהם אף נמצא תוכחות חריפות בגנות 'הגניבה' הספרותית . אולם לא כך נהגו הם עצמם למעשה . מאמר שאולי עשוי להאיר הרגלם של הבריות להתעטף בטליתם של אחרים הוא פירושו של ר' משולם פייביש הלר : על המאמר הנזכר במסכת 5 והרי דוגמה , שהיא כטיפה מן הים הגדול , ר' פרץ בן משה בחיבורו 'בית פרץ , ' ט , עמודה ג , מביא משל כדי להסביר ולהצדיק קבלת שכר ממון בעד התוכחה בשער , והוא אומר : 'ומצאתי ראיתי בס' מגדול דוד [ לר' דוד לידא על מגילת רות ] משל נאה לזה וז"ל . ' ואף על פי שציין בבירור שזה לשונו של המשל , הרי כשנפתח את הספר 'מגדול דוד' ונעיין במשל זה , המובא שם בהקדמה , נמצא שבעל 'בית פרץ' הביאו בצורה מקוצרת וחופשית , מחבר זה לא נרתע מלייחס לר' אפרים מלונצ'יץ משמעות מנוגדת מזו שנתכוון לה ר' אפרים בס' ' עוללות אפרים , ' חלק ב , עמוד לד , מאמר רכז : 'כתב הע"א [ העוללות אפרים ] פי' על מאמר במקום שב"ת עומדין אין צדיקי' גמורים יכולים לעמוד . ולמה יהי' בעל תשובה גדול יותר מן הצדיקי , ' אבל הנ"ל א"ש , דהיינו לצדיק גמור אסור ייחוד עם אשה ואינו רשאי לעמוד ולייחד עם אשה בחדר , 'א אבל לבעל תשובה מותר לעמוד שם עם אשה בחדר א' כדי לעשות תשובה' ( קובץ דרשות מאת ר' פרץ בן משה , כתב יד בגנזי ספריית שוקן שבירושלים , קב . 65 ב , דף , 21 ע"א , ( והוא היפוך הדברים שאומר שם ר' אפרים מלונצ'יץ . ראה להלן , פרק רביעי , . 187—186 6 ראה , למשל , להלן , פרק שלישי , עמ' , 144 ועוד כיו"ב -.דוגמה מובהקת , אף כי לא מתחומה של יהדות מזרח אירופה , אנו מוצאים במאמרו של י . תשבי על בעל 'חמדת ימים' שהשתמש בחיבורו בספריו של ר' יהודה לייב פוחוביצר והביא מתוכם מאמרים שלא בשם אומרם . ברם עובדה זו לא מנעה אותו מלהכות בשבט לשונו את הדרשנים המתעטפים בטלית שאינה שלהם ( י . תשבי : נתיבי אמונה ומינות , עמ' , 142—108 ובמיוחד עמ' . ( 142—140
|
|