|
|
עמוד:11
א . תכונות יסוד במחברים ובחיבורים אף על פי שמחבריהם של ספרי דרוש ומוסר ד . ם על פי רוב דרשנים או מגידי מישרים , אין חיבוריהם זהים עם דרשותיהם שנאמרו בפני קהל ועדה , ואין הם אלא הד עמום להן י . תוכחות חברתיות רבות בספרי דרוש ומוסר , חריפות ומעניינות , אינן מקוריות כלל , אף על פי שהן משופעות בצבעים אקטואליים עזים כביכול . כמה וכמה חיבורים מימי צמיחת החסידות במזרח אירופה יותר משהם משקפים את תחומי התעניינותם של השומעים , הם משקפים מסורת ספרותית ורעיונית ו ; מחברים , שחיבוריהם נועדו מלכתחילה להפצה ברבים , טרחו להשתלב במירקם הרוחני המקובל מדורי דורות . אין לראות אפוא בחיבוריהם אספקלריה מצוחצחת למציאות היסטורית . אמנם זעיר שם זעיר שם נשתמרו בהם הדים עמומים להתגוששות הסוערת של זר מים ורעיונות , שהסעירו את הציבור היהודי במזרח אירופה באותם הימים , ולמבוכה הנפשית , הרוחנית והלאומית , שאחזה בבני הדור . באותם ימים נתחברו חיבורים רבים , ואלה שראו אור הדפוס בימי מחבריהם , או לאחר מותם בידי יורשיהם ויורשי יורשיהם , אינם אלא מעט מהרבה ; רובם נגנזו והופקרו לשיני הזמן המכלה , ומה שק * רד מהם עלה בלהבות החורבן הנורא שנתרגש ובא על יהדות אירופה בגזירות ת"ש — תש"ה . 1 דוגמה אופיינית אנו מוצאים בהתנצלותו של ר' שמחה מזאלוז'יץ , אחד המגידים החשובים בימי ראשית החסידות ( ראה עליו , להלן פרק שני , בערכו , ( בסיום ' שער הקדושה' שבספרו 'לב שמחה : ' 'הנה מגודל הטרדא לא עיינתי בכמה דפים ולפעמים כתבתי כמו שאמרתי ברבים דרך הלצה או בשאר ענין שהשע' צריכה לכך , ובאמת הוא טעו' להדפיסו וסמכתי שבשע' הדפוס אבררן ואשמיטן , ומכה מהירת הדפוס בכמה פנים לא ה"ל פנאי להשמיטן . ' 2 ראה , למשל , 'ספר תנא דבי אליהו ... חיבר ... מוהר"ר אליהו מגזע פינס בהרב ... החסיד המקובל ... מהור"ר אהרן ז"ל , ' . .. זאלקווא , תקי"ג . וראה , למשל , 'ספר דברי חכמה ומוסר , ' מאת ר' דוד בן צבי הירש מנעשוויו ( ראה עליו להלן , פרק שני , בערכו ) ועוד כיו"ב . פרק ראשון ספרי דרוש ומוסר וחשיבותם לחקר החסידות
|
|