|
|
עמוד:13
פתח דבר תעלומת ר' משה הדרשן היא מן החידות המעניינות והבלתי פתורות של הספרות העברית וההיסטוריה של היהודים בימי הביניים . ר' משה הדרשן חי במאה הי"א בפרובנס שבדרום צרפת , אבל שמעו הלך דווקא בצפונה של צרפת . שמו של ר' משה מוכר לרבים המעיינים בפירושי רש"י לתורה וכן למעטים הטורחים על פירושיו לספרים תהלים , משלי ואיוב . רש"י מביא בפירושיו לא מעט דברים מכתבי ר' משה הדרשן , והדבר ניכר היטב , מאחר שבדרך כלל אין רש"י מרבה להזכיר את החכמים שלאחר התלמוד ולהביא דברים בשמם . לא זו בלבד ששמו של הדרשן היה מוכר לרש"י אלא שהוא העריך מאוד את תורתו ואת דרשותיו והכיר מקרוב את ספרו , " יסודו של ר' משה הדרשן , " כפי שהוא מכנה את הספר בכמה מקומות . מכמה טעמים יש לשער שספרו של ר' משה הדרשן היה חיבור נרחב מאוד , שהכיל פירושים ודרשות לכל חמשת חומשי התורה ולכמה ספרי נ "ך , ואולי אף לכל המקרא כולו . גם בדורות שאחרי רש"י אנו מוצאים כמה חכמים המעלים את שמו של ר' משה הדרשן ואף מצטטים מדבריו , אבל מדובר בחכמים מעטים מאוד , וההבאות מדברי הדרשן בחיבוריהם מעטות אף הן . הבוחן את התופעה לעומקה מתרשם שהיעלמות זו אינה מקרית , וכי מדעת או שלא מדעת הושבחו שמו וכתביו של ר' משה הדרשן זמן לא רב לאחר פרסומו המרשים בפירושי רש"י למקרא . ואכן , רק בסוף המאה הט"ו , כארבע מאות וחמישים שנה אחרי פטירתו של ר' משה הדרשן , שב שמו ועולה לפתע בכתביו של חכם יהודי נודע , הרב דון יצחק אברבנאל , וגם דברי תורתו של הדרשן מצוטטים שם לא מעט . אך להופעה מטאורית זו אין המשך , ושמו ותורתו של ר' משה הדרשן מוסיפים להיות בגדר נעלמים עוד דורות רבים . ועם זאת , פירושים ודרשות של ר' משה הדרשן השתמרו בכמה חיבורים יהודיים מימי הביניים בהיעלם שמו . החשוב והידוע בחיבורים אלו הוא חלקו הראשון של המדרש הנפוץ והמוכר , במדבר רבה . אכן , היעלמותם של ספרים ושל ידע היסטורי בימי הביניים המוקדמים אינה ייחודית לר' משה הדרשן , וכשהיא לעצמה , אין בה כדי להפתיע , אבל נראה שכאן יש לה הסבר מעניין ולא שכיח , שיידון להלן בגוף הספר . שמו של ר' משה הדרשן וקטעים רבים ממדרשו נשתמרו דווקא בחיבורים נוצריים מימי הביניים , ובראשם החיבור "פגיון האמונה" — Pugio Fidel — ספרו של הנזיר הדומיניקני שחי בספרד , ריימונדוס מרטיני ( בספרדית : רמון מרטי , ( איש המאה הי"ג . עיקרו של הספר הוא דברי ויכוח וניגוח המכוונים כלפי היהודים ואמונתם מחד גיסא ומאמץ להוכיח את אמתותה של הדת הנוצרית מאידך גיסא . בעקבות מרטיני הלכו עוד מחברים נוצרים , אבל איש מהם לא השכיל לזרוע איבה כלפי הדת היהודית ונושאיה ולגרום להם נזק תעמולתי כפי שעשה זאת מרטיני ב"פגיונו . " השאלה מדוע
|
|