|
|
עמוד:14
להיות האובייקט של המבט וניכסה את המבט לעצמה . הפורנוגרפיה ההומוסקסואלית , בדרכיה שלה , הציבה את הגבר כאובייקט של המבט , אולם משמעותה של הפורנוגרפיה הלסבית וההומוסקסואלית ותפקידיה נותרו שנויים במחלוקת . היחס האמביוולנטי למונח זה מושרש גם בשיח העכשווי על פורנוגרפיה . המונח "פורנוגרפיה " עוטה ממד שלילי כאשר הוא מובחן מן המונח " ארוטיקה : " פורנוגרפיה מבזה / משפילה , בעוד ארוטיקה מעוררת תשוקות ותחושות חיוביות , פורנוגרפיה היא כל מה שנוגע למכניקה של סקס , בעוד ארוטיקה היא עולם הרגשות שמאחורי האקט המיני , פורנוגרפיה מזוהה עם גבריות בעוד ארוטיקה מזוהה עם נשיות . הדימוי הפורנוגרפי ככלל מבטא את העיסוק האובססיבי בגוף האנושי ( לא רק המיתוס של ה "" גוף היפה , " אלא גם עיסוק בגוף ה"מלוכלך , " בפתחי הגוף ובשימושיהם השונים . ( הגוף משמש כלי למחקר ביולוגי , סוציולוגי , פוליטי ופסיכואנליטי . מה פירוש המונח פורנוגרפיה ? מקור המילה ביוונית , והוא מתייחס לכתיבה על זונות ולתיאורן . הפילוסוף הצרפתי , זורז" בטאיי , כתב בספרו "ארוטיזם" כי הפורנוגרפיה אינה עוסקת כלל בסקס , אלא במוות : "ארוטיקה היא חיפוש פסיכולוגי 2 שאינו זר למוות" הוא ראה במוות חלק בלתי נפרד מן החיים ( המוות ככוח פועל ואקטיבי בחיים . ( הפילוסוף הסלובני , סלבוי ז " יז"ק , משתמש בניתוחיו התרבותיים בדוגמאות מעולם הפסיכולוגיה , הפילוסופיה , הקולנוע ותרבות ההמונים . מתוך כך הוא מוצא שהפורנוגרפיה היא כלי ביטוי ישיר , שקוף ואותנטי , שפה שאינה מסלפת את פני הדברים ומוסרת לצופה את האמת כמות שהיא . הגישה האנטי-פורנוגרפית טוענת שתעשיית הפורנוגרפיה מנציחה את מעמדה הנחות של האישה בחברה ופוגעת בכבודה . בראש המחנה עומדות הפמיניסטיות קתרין מקינון ( Mackinnon ) ואנדריאה דוורקין . ( Dworkin ) מקינון גורסת כי הפורנוגרפיה עוסקת בנשים , בהגדרתן וביחס המשפיל כלפיהן , ועצם קיומה מקבע את מעמדן של הנשים כאובייקט מיני . "מקינון , מתוך אימוץ חד-משמעי של נקודת המבט הנשית , דוחה את מסגרת ההתייחסות המסורתית לפורנוגרפיה , ובוחנת אותה כשיח של הכוח הגברי הממוסד . היא מגדירה את הפורנוגרפיה כפרקטיקה פוליטית במהותה , פרקטיקה שתכליתה היא יצירת היררכיה . " דוורקין טוענת שהפורנוגרפיה מעודדת דיכוי , שליטה ואלימות כלפי נשים בכך שהיא מייצרת מציאות חברתית המושתתת על עליונות גברית . ( תעשיית הפורנו מספקת לגברים דימוי נשי "אידיאלי . ( " 4 בספרה Hating Woman היא יוצאת בהצהרה בוטה כנגד הפורנו , ומשתמשת בדוגמאות קיצוניות ובלתי חוקיות כדי לתמוך בהשקפת עולמה : אונס , קטיעת איברים , רצח ואלימות . בדברי הכותבת הפמיניסטית , רובין מורגן : "פורנוגרפיה היא התיאוריה , אונס הוא המעשה , " מתמצה הקשר שבין תעשיית הפורנוגרפיה לבין אלימות נגד נשים . מנגד מושמעת עמדה אנטי-אנטי-פורנוגרפית , שאחת מנציגותיה היא הפמיניסטית וונדי מקלרוי ( McEroy ) בספרה A Woman ' s Right to Pornography היא טוענת כי הפורנוגרפיה היא תיאור / ייצוג 5 אמנותי מובהק של גבר ו / או אישה כיצורים מיניים מקלרוי מאמינה כי הפורנוגרפיה כמונח חיונית לפמיניזם האינדיבידואליסט , 1 רואה בה כלי לביטוי אישי , ומאמינה כי היא מועילה לנשים מבחינה פרטית ופוליטית גם יחד . בעקבות המאבק שניהלו אמניות פמיניסטיות בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים של המאה העשרים , השתנתה נקודת המבג 1 של השיח הפורנוגרפי בשדה האמנות . אמניות רבות עשו שימוש בדימויים פורנוגרפיים ככלי ליצירה ולעיסוק בהיבטים אישיים : סו ויליאמס הציגה גישות אנגוי-פורנוגרפיות העוסקות באלימות פיזית ובאלימות מינית ובניצול נשים וילדים ; רבקה הורן עסקה במכניזם של הגוף האנושי , עבודותיה של שרה לוקאס מתאפיינת בחריפות , בגסות ובהומור . לוקאס בוחנת ייצוגים סטריאוטיפיים של מיניות ושל מגדר ונוקטת בגישות סקסיסטיות משום שהן שם ; ושואבת מהן את היכוח" 1 ליצור ; מרינה אברמוביץ וקרולי שנימן תפשו את גופן כזירה עיקרית לעשייה אמנותית , וכך נוצרה האחדה בין סובייקט לאובייקט ( האני היוצר והאני המיוצר , ( ועוד דוגמאות רמת . האם דימויים פורנוגרפיים המיוצרים על-ידי אמנים גברים משקפים מבט גברי , מבט נשי , או שמא את שניהם ? מהו מקומה של אמנות פורנוגרפית המיוצרת אמנם על-ידי גברים , אך עושה שימוש סקסיסטי בדימויים גבריים ? האם היא בהכרח אמנות הפונה לקהל הגייז ? האם האמן החתום עליה הוא בהכרח הומוסקסואל ? האם ניתן להגדיר את הנשי ללא הגברי ? התרבות המערבית מספקת דוגמאות רבות לגבריות שהפכה לנשית , ולנשיות שהפכה גברית . בתצלומיו של רוברט מייפלתורפ , לדוגמה , " הגוף הגברי יוצר מרחב מוחלט ומוגדר , שאינו משאיר מקום לספק לגבי גבריותו . את הגוף הנשי , לעומת זאת , הצופה מחפש במרחב אמביוולנטי וסבוך 1 שבין נשיות לגבריות . תצלומי היבודי בילדרס הנשיים של מייפלתורפ ממחישים את התקרבותו של הגוף הנשי אל הגברי , יחד עם הוודאות , בסופו של דבר , שזו אישה . " קודם לכן צוין כי פורנוגרפיה הומוסקסואלית מציבה במרכזה את הגוף הגברי כאובייקט להתבוננות ארוטית . ואכן אמנים עכשוויים הפועלים כיום בארץ ובעולם , מכוננים דימויים גבריים אלטרנטיביים , ובעיניי הם מייצגים תופעה חדשה . יצירותיהם הן פרי הפנמה של ביקורת המהפכה הפמיניסטית , של שינויים חברתיים-תרבותיים ושל גוויעת מיתוסים . משבר הגבריות בעולם אינו חסר תקדים , ולפיכך הייצוגים העכשוויים בתרבות הגבוהה ובתרבות הנמוכה חושפים התכתבויות עם פרדיגמות חזותיות מוקדמות של אידיאל הגבריות . היווצרותה של איקונוגרפיה גברית שעברה תהליך של נישוי ( הפיכה לנשית , ( והתמודדות עם טביעת ייצוגים חדשים של גבריות מעידות על שערי משמעותי באופני ההבעה והסובייקטיביות של הגבר המודרני . מתוך שאיפה לזהות את הגבריות עם מטרות מורכבות ומובנות מבחינה חברתית ומינית , ממש כמו הנשיות וייצוגיה , איבדה הגבריות משקיפותה וחדלה להיות דימוי מובן מאליו . השפה האמנותית החדשה שנוצרה הובילה בשנים האחרונות להתעניינות מחודשת שמצאה לה ביטוי במחקר הספרותי-אמנותי , והיא הוכתרה כנושא דיסציפלינרי במסגרת
|
|