|
|
עמוד:9
הכנרת ותפקידה במערכת אספלזת המים בישראל 1 ' י צמח ישי יש להתייחס לנושא הכנרת בשני מישורים : במישור העכשווי , לטווח הקצר , ובמישור העתידי , לטווח הארוך . כאשר התברר במרס , 1990 ששנה זו שחונה באופן קיצוני עם מפלסים נמוכים בכל האקוויפרים - הוחלט שקודם כל יש לקצץ בהיקף הצריכה . כיוון שהמועד המתאים להליך חוקי רגיל - כבר עבר , היה צורך להשתמש בתקנות לשעת חרום . באותו זמן התרחש גם משבר ממשלתי . במצב כזה , הוחלט על קיצוץ שהוא מחויב המציאות מבחינת מצב מקורות המים , תוך מאמץ שלא לגרום נזק למגזרים הזקוקים למים . זו לא היתה "חוכמה שלאחר מעשה , " היות שגם חורף 1985-86 היה שחון , והיה ברור שקיצוץ אדמיניסטרטיבי בחקלאות ניתן להשגה , וזאת בשונה מהמגזר העירוני . זהו גם המצב לקראת הקיצוץ של השנה הקרובה . ( 1991 ) במרס 1990 הוחלט על קיצוץ של כ 200 מלמ"ק . קמה סערה . הידרולוגים ומומחים שונים טענו שנציב המים אינו מקצץ במידה מספקת : במקום 200 מלמ"ק צריך היה לדעתם לקצץ 300 מלמ"ק , המחמירים טענו שיש לקצץ 400 מלמ"ק והיו אף שהציעו לקצץ 500 מלמ"ק . טענות אלה סייעו בקידום הליכי הקיצוץ , גם אם לא זו היתה כוונת המציעים . השאלה היתה , האם יכול משק המים להמשיך ולספק מים תוך קיום קיצוץ של 200 מלמ"ק בלבד . בסופו של דבר , הקיצוץ הגיע עד 250 מלמ"ק , כאשר הממשלה התערבה והחליטה על קיצוץ של 50 מלמ"ק נוספים . מדענים שונים אמרו : מקורות המים לא יעמדו בכך , היות ובתחילת סתו 1990 יגיעו אל מתחת ל"קווים אדומים . " אזהרות אלו נלקחו בחשבון , אולם סוכם למנוע זעזועים במשק החקלאי , כדי שלא ייגרמו נזקים בלתי הפיכים . נציבות המים התחייבה שאם יוכח כי בהתחלת סתו 1990 יהיה הכרח לבצע קיצוץ נוסף , אזי יוחלט עליו . אולם , אם תעבור "הסערה" בעזרת קיצוץ מתון יותר - אפשר יהיה להפחית נזקים על ידי כך . הוגדרו "הקווים האדומים" תוך התחייבות לשמור עליהם : 213 בכנרת , + 9 בנקודה מסוימת באקוויפר ירקון-תנינים . כאן הגיעו מי התהום לנקודת שפל של , 9 . 08 ואז הוחלט לפנות אל החקלאים בקריאה לנקוט זהירות בעת הכנת גידולי הסתו . השאיבה מהכנרת נמשכה , ועם הפסקת ההשקייה , המפלס באקוויפר ירקוןתנינים התחיל לעלות . במשך חודש וחצי האחרונים , הוא עלה בכ 50 ס"מ .
|
|