|
|
עמוד:ח
כר רחב להתגדר בו . ארכיונו העשיר , 'גנזי מיכה יוסף , ' שייסד בנו עמנואל בן גריון , ( 1987-1903 ) מנוהל בעשרים השנים האחרונות בחסותה של עיריית חולון , והוא פתוח לעיונם של חוקרים ומתעניינים , ועוד הרבה מאוד יש לדלות ממנו . עדות לכך הם מאה ממכתביו המוקדמים של ברדיצ'בסקי הפותחים את הכרך הזה , והם חושפים באופן פרטני ואינטימי את שלבי צמיחתו מבחור ישיבה משכיל לסופר מודרני המיטלטל בין שורשיו המסורתיים לשאיפותיו המהפכניות , אך אלה אינם אלא מדגם זעיר מתוך אלפי המכתבים שעדיין לא פורסמו . עוד דוגמה לעושרו של הארכיון ניתנת במאמרו היסודי של שמואל ורסס , המאיר מחדש את סוגיית יחסו של ברדיצ'בסקי לחסידות על פי אחד מחיבוריו הגנוזים עדיין , ספרו על חייו וכתביו של רבי ישראל בעל שם טוב , ומתוך הסתייעות בחליפת המכתבים רבת ההיקף שליוותה את היווצרותו של חיבור זה . מלבד חשיפתן של תעודות אלה מזומנת לקורא בכרך זה הארה רב צדדית של יצירת ברדיצ'בסקי לאגפיה והיבטיה השונים , מהם שזוכים לטיפול מחקרי ראשון , ומהם שזוכים לפרשנות חדשנית . בחמישה עשר המאמרים שנכללו כאן מצויים עיונים ממוקדים בסיפור יחיד ( כגון דיוניהם של נורית גוברין ושל אהרן קומם בסיפור 'ההפסקה , ( ' במוטיב חוזר ( כגון דיוניהם של מנוחה גלבוע ושל דוד יעקבסון בייצוגה של הנצרות ובמבנה הגנאלוגיה ברומן 'מרים , ( ' בטכניקות תיאור וסיפור ( כגון מאמריהם של יצחק בךמרדכי ושל חנה הרציג על תחבולות המסירה של המספר הברדיצ'בסקאי , ( או בפרשה ביוגרפית מסוימת ( רות שנפלד על הקשרים בין ביאליק לברדיצ'בסקי . ( מאמרים אחרים מנסים לטעון טענות כלליות עקרוניות על מכלולים רחבים ביצירתו הבלטריסטית , ההגותית והמחקרית ( כגון ניסיונו של שלמה אהרנסון לתאר את ברדיצ'בסקי כמין מתווך בין ההגות הגרמנית של המאה התשע עשרה ובין תפיסותיו של דוד בן גוריון . ( יש בהם המציעים מפתחות שונים אל עולמו הסבוך של ברדיצ'בסקי : זיהוי העיקרון האנתולוגי ככוח המניע חלקים רחבים ביצירתו ( צפורה כגן ) ו הצגת המבע המשולב כעיקרון פואטי משמעותי ולא רק כטכניקה סיפורית או כדרך מסירה של דיבור ומחשבה ( בעז ערפלי ;( תיאור התמורות בזיקתו להיסטוריה כמפתח לתורת 'שינוי ערכין' שלו ( צפרירה דין ;( תיאור תפיסתו הדתית המנוסחת בספרו 'חורב' כמנוף להבנת יצירתו המאוחרת ( אבנר הולצמן ;( זיהוי עקבותיה של הפילוסופיה המודרנית בעיצוב העולם החידתי האבסורדי המתואר ב'מרים' ( עדי צמח . ( מאמרה של רינה בן שחר הוא החיבור המחקרי הראשון שיוחד ללשונו של ברדיצ'בסקי , שרבים השגיחו בזרותה
|
|