|
|
עמוד:11
מילון המונחים הלועזי שאימצו לעצמם אנשי המדע כולל כינויים נרדפים או כינוי אחד לשני מושגים שונים . לצרכינו נשתמש כאן במערכת מונחים עברית פשוטה וקצרה : מינוח מקובל בבוטניקה אנדמי ים תיכוני אירנו טורני סהרו ערבי סודני מינוח מקובל בזואולוגיה אנדמי פליארקטי פליארקטי פליאו אךמי אתיופי המינוח כאן שרידי צפוני ערבתי מדברי משווני המרכיב השרירי - עליו נמנים מינים מעטים של דוחיים וזוחלים ששרדו בארצנו ( ובשכנותיה הקרובות ) מתקופות קדומות , כאשר תנאי האקלים היו שונים מאלה השוררים היום . מטבע הדברים אין הנתונים הגיאוגרפיים שלנו מהווים מצע נוח לריבוי המרכיב השרידי אנדמי , שכן ארץ ישראל היא גשר בין יבשתי הפתוח לפלישות משלושה כיוונים . דוגמות למרכיב השרידי הם הנחשים מחרוזן דוגוני ושחור ראש שלווני - שניהם כנראה ממוצא משווני . לעומתם שרדו במרומי ההרים בחרמון ובלבנון אוכלוסיות מבודדות של צפע החרמון , שרידים של אקלים קריר יותר ששרר בארץ בתקופות הקרח . ייתכן שגם העגולשון שחור הגחון , צפרדע אנדמית לארץ ישראל שנכחדה מן העולם , שייכת לקבוצה שפלשה כאשר שרר כאן אקלים קר . מינים אחרים של העגולשון חיים במערב הים התיכון , באזורים קרים יחסית . המרכיב הצפוני הוא בעל משקל ניכר במכלול עולם החי הארצישראלי והוא מקיף מינים רבים השכיחים בחבל הים תיכוני של ישראל . מקובל להניח שאלה הם מינים שפלשו מן הצפון בתקופה מאוחרת ביחס , בעת שהתיצבו בארץ ישראל תנאי האקלים הנוכחים , בד בבד עם כיסוי הנוף בחורש ירוק עד . דוגמות בולטות לבני קבוצה זו הם הלטאה הזריזה , הלטאה הירוקה , נחש המים המשובץ , הזעמן השחור והצפע הארצישראלי מן הזוחלים , והסלמנדרה הכתומה וצפרדע הנחלים מן הדוחיים . המרכיב הערכתי - רוב הזואולוגים נוטים היום למזג מרכיב זה עם קודמו , הצפוני , לחטיבה אחת - הפליארקטית . ואמנם - בתחומי ארץ ישראל משמשים שני המרכיבים בערבוביה ומשרעות תפוצתם הפנים ארציות חופפות לעתים . ההבדל ביניהם נעוץ במשרעת התפוצה הכלל עולמית של המינים הנמנים עם קבוצות אלה : מקורו של המרכיב הערבתי בגוש הרמות שמצפון מזרח לארץ ישראל : באנטוליה , בפרס ובקווקז . למרכיב זה שייכים , למשל , עינחש עדינה , חרדון מצוי , חומט גמד , עין החתול התברבר וכל חמשת מיני הנחשים מהסוג שלוון . לקבוצה זו אפשר לצרף כנראה גם את טריטון הפסים , את הקרפדה הירוקה ואת האילנית המצויה מן הדוחיים . כל הדוחיים החיים בישראל מוצאם פליארקטי , אך ניתן לחלקם למינים שמוצאם צפוני ולמינים שמוצאם ערבתי . המרכיב המדברי שולט בנגב , ומכאן נמשכות שתי שלוחותיו צפונה : האחת לאורך רצועת החולות והקרקעות החוליות של מישור החוף והשניה לאורך כיכר ים המלח ובקעת הירדן . מינים רבים משתייכים למרכיב זה . נציין רק את מקצתם : שלושת מיני השממיות בנות הסוג ישימונית , שלושת ( או אולי ארבעת ) מיני הלטאות מהסוג שנונית , שני מיני הלטאות בנות הסוג מדברית , הכוח האפור , חרדון המדבר , חרדון החולות וחרדון סיני , שני מיני ארבע קו , מטבעון המדבר , שני מיני העכן ועוד מינים רבים של זוחלים . דוחיים מקבוצה זו אינם מצויים בארץ ישראל . המרכיב המקזווני - בעקבות התהוות השבר הסורי אפריקני הנמשך מאזור האגמים שבמרכז אפריקה ועד לצפון סוריה , חדרו לתחומי ארץ ישראל מינים אחדים שמוצאם באזורי יערות העד והסוואנות של היבשת השחורה , כגון עין חתול אדמדם , זיקית מובהקת ושרף עין גדי . מסלול חדירה מקביל , מליבה של אפריקה ועד לארץ ישראל ושכנותיה , נמשך לאורך הנילוס . מטבע הדברים הגיעו לארץ במסלול זה בעיקר בעלי חיים שוכני מים . כך הגיעו הנה גם הצב הרך המצוי ותנין היאור , שנכחד מארץ ישראל רק בראשית המאה הנוכחית . הנסיון שנרכש בארץ במרוצת שנים רבות של עבודת איסוף ולכידה מראה שמגוון מיני הזוחלים ומספרם בכל אחד מן האזורים , כגון החרמון , הגליל , השומרון או הנגב שווה ויציב בערך , כ 30 מינים בכל אזור . באתרים שבהר או בעמק , בחולות , בגבעות הכורכר , בשטחי בור שבשפלת החוף , בבתות , בחורש לצורותיו השונות , בשטחי טרשים וסלעים או במלחות שבדרום נע מספר המינים החיים בכל אתר בין 10 ל , 20 אלא שהרכב המינים שבאוכלוסיה משתנה , והוא תלוי בתנאי המקום : בצפון , בגליל ובגולן שולט המרכיב הצפוני ( מעורב עם המרכיב הערבתי ) ואילו בדרום ובנגב ובערבה שולט המרכיב המדברי ( המלווה במרכיב המשווני . ( בין הגליל והנגב משתרע אזור ביניים רחב ובו - ככל שמדרימים מתמעט מספר המינים שמוצאם צפוני ומתרבה מספר המינים שמוצאם מדברי . כבר בתחילת המאה הנוכחית קבע החוקר הגרמני נרינג ( Nehring ) שגבול התפוצה של עולם החי שהוא ( כמעט ) על טהרת המרכיב הצפוני בארץ ישראל עובר , בערך , מן הכרמל ועמק יזרעאל עד לכנרת . קו גבול זה נקרא על שמו של החוקר : " הקו של נרינג . " לעומתו עובר גבול התפוצה הצפוני של המרכיב המדברי מאזור עזה רפיח דרך סביבות באר
|
|