|
|
עמוד:11
מוזרה מאוד הערתו של היירונימוס על ה'שיגעון' ( או מחלה נפשית אחרת , ( שאחז את המשורר בעקבות 'משקה אהבה' חריף ושגרם , בסופו של דבר , להתאבדותו . יש המוצאים סמך לסיפור זה באותם המקומות ב'טבע המקום / שבהם מגלה לוקרציוס בקיאות רבה בסדר נשים ובפיסיולוגיה של האהבה . לדעתם , קטעים אלה הם עדות אבטוביוגראפית ונובעים מתוך גסיון חייו של המשורר עצמו . כנגדם סבורים אחרים שאין זו אלא אגדה שאויביו , והנוצרים הקנאים במיוחד , בדו מלבם על לוקרציוס הכופר בעיקר והנלחם בדת . הנוטים לקבל את הסיפור טוענים עוד , שהיירונימוס שאב בדרך כלל את ידיעותיו מספרו של סווטוניוס האבוד , שהיה מוקדש לתיאור חיי הסופרים , והלה לא היה לו כל יסוד לנטור איבה ללוקרציוס בגלל השקפותיו . אף םטאציוס המשורר מרמז על 'שגעונו' ( furor ) של לוקרציוס , אלא שכוונתו ללהט השירי ולא לטירוף-דעת ממש . על מצב-רוחו המרומם , החורג מדרך הטבע והשגרה , אומר לוקרציוס בעצמו ( א , : ( 925-923 א 9 ס , תיקנת תהלה נגעה בי ב 3 # ט הקךש נתלןה בלבי אהבה לשירה ולמוזות , היא עוךךה את רומי , כונ ? ה ךצו ? י בי למעש ! ואולם אין בכך כל רמז וכל סמך לכך , שמצב בריאותו היה לקוי עד כדי התאבדות . אף לאקטאנציוס הנוצרי האדוק , המצטט את חרוזיו של לוקרציוס בדברו על ךימוקריטוס שאיבד את עצמו לדעת , אינו מזכיר כלל שמעין זה אירע גם ללוקרציוס עצמו . גם אחרים , שהכירו את יצירתו של לוקרציוס , אינם מספרים על התאבדותו ( ארנוביוס , למשל . ( אין ספק שהרבה שמועות ובדותות נפוצו בזמנן על המשורר המחר בהשקפותיו ובהליכותיו , הפורש מן הבריות שלא יטרידוהו מעבודתו , שבה ראה תכלית חייו ובה כבש את סערת רוחו . התקופה ההלניסטית , שירשה את מקומה של יוון העצמאית , פתחה לרווחה את שערי העולם העתיק לתרבותה של הלאס , שהשתלטה במהרה ברחבי האימפריה של אלכסנדר מוקדון . הלשון , הספרות , המחשבה והאמנות היוונית מצאו להן מהלכים בחוגי המשכילים , חרגו מן המסגרת הלאומית והפכו לקניין בינלאומי , קוסמופוליטי . יחד עם זה חלו שינויים חשובים בנושאים הספרותיים והפילוסופיים , האופייניים לתקופה זו . אמנם , בעיות מבנה העולם וכ 1 ללותו , סדרי-בראשית וחכמת הטבע לא חדלו מלהעסיק את מוחות טובי הפילוסופים בזמן ההוא , אך במרכז התעניינותם עמד האדם , הפרט : בעיות היחיד וחייו תפשו מקום בראש בפילוסופיה והאפילו על הבעיות המיטאפיסיות . גדולי
|
|