|
עמוד:9
לא שיחק להם מזלם לגדולי המשוררים והוגי-הדעות ביוון ורומי אצל כותביהביאוגראפיות בתקופה הקלאסית . הללו טיפלו על-פי רוב כמצביאים , ב &> רי מדינה ובעסקני ציבור מפורסמים , ואילו את המשוררים , הסופרים והפילוסופים כמעט הזניחו . וכשבאו בני דורות מאוחרים לתקן את המעוות , לא היתה לאל ידם לשאוב ממקורות מהימנים ומדויקים , ולא היו לפניהם אלא שרידי ידיעות מועטים מפי השמועה . זו תופעה שכיחה וכמעט אופיינית לעולם העתיק ולפיכך אין תימה , שגם חיי טיטיס לוקרציוס קארוס , אביר השירה והמחשבה הרומית , לוטים בערפל . אישיותו החיה ניצבת כמו חידת עולם אילמת בצל יצירתו , שנשארה לנו לפליטה גדולה . יצירה זו , הלא היא הפואימה הפילוסופית הנאדרת , השרה על 'דברים העומדים ברומו של עולם / כדברי מחברה' מרצה בחרוזים נפלאים ובלהט פיוטי שאץ דומה לו את משנתו של אפיקורוס היותי . ולא זו בלבד , אלא ששיר תפארת זה , המתרונן במיטב הקכסא & טר הדאקטילי , מכיל כמעט את כל תמצית הפילוסופיה העתיקה , שחתרה אל האמת המיטאפיסית , אל אחדות בכוללות ההוויה , אל היופי ואל הצדק והחופש בחיי היחיד והחברה . אמנם , היודע לקרוא בין השיטין יחוש מתוכן בלוקרציוס האדם , הבקיא בהוויות העולם ובספרות המדעית הענפה , החריף והשנון מאין כמוהו . מאחורי הלעג המר מורגש לב רגיש מאוד , ומאחורי היהירות המדומה נשקפת נשמה עדינה המתענה בבדידותה והמתלבטת בספיקותיה , העומדת מוכת תימהון והערצה לפני כבשונו של הטבע , שטופת אור גילוייו , ובזה לחשכת הבערות והאמונות הטפלות ולפחד-השוא שאסר בכבליו את בךהאדם , נזר ההוויה וגאונה . ואולם ידיעות ממש על המשורר ועל קורות חייו אין בידינו . הידיעות המעטות ששרדו בדרך' נס מזעמם של ימי הביניים סותרות זו את זו , ועדיין הן בגדר הספק והמחלוקת . מאוחרות הן מאוד , שכן הגיעו אלינו מן המאה הרביעית לסה-נ . הייר 1 נימוס » מודיע , שלוקרציוס נולד בשנת 95 ומת בשנת 51 לפני ספ ה-נ ; בן ארבעים וארבע היה אפוא במותו . ואילו דונאטוס מוסר לנו שני תאריכים למותו : את שנת 55 ואת שנת 53 לפני ספה'נ . נראה שהראשונה היא המדויקת , שכן היא נסמכת לשמות שני קונסולים ברומא . אם נקבל את נוסח דונאטוס יוצא , שבן ארבעים היה לוקרציוס במותו . על כל פנים ברור , שלוקרציוס היה 1 במילואיו לסדר העתים של אבסביוס . 2 ייתכן שהתאריך השני הומצא כדי להחאיט את מוחו של לוקרציוס לגיל התבגרותו של ורגיליו . 0
|
|