|
|
עמוד:8
מאריכה ימים אחריה . מעתה ואילך , המפה קודמת לטריטוריה - זוהי קדימות הסימולקרה . המפה היא שמחוללת את הטריטוריה . ואם נחזור לאגדה , הרי כיום קרעיה של הטריטוריה הם אלה שנרקבים לאטם על פני השטח של המפה . שרידיו של הממשי ולא של המפה , נותרים פה ושם במדבריות - לא במדבריות של האימפריה , כי אם במדבריות שלנו . המדבר של הממשי עצמו . למעשה , אגדה זו אינה שימושית אפילו במהופך . לכל היותר שורדת האלגוריה של האימפריה לבדה . אימפריאליזם דומה מנחה את הסימולטורים של ימינו , המנסים להפגיש את הממשי , את כל הממשי , עם דגמי הסימולציה שלהם . אבל שוב לא מדובר במפה או בטריטוריה . משהו נעלם ו ההבדל הריבוני בין האחד לאחר , שהקנה קסם להפשטה . שכן ההבדל הוא היוצר את שירת המפה ואת קסם הטריטוריה , את המגיה של המושג ואת קסם הממשי . המדומיין של הייצוג - המגיע לשיאו ושוקע בה בעת במצולות הפרוייקט המטורף של הקרטוגראפים השואף לחפיפה אידיאלית בין המפה לבין הטריטוריה - נעלם בסימולציה שפעולתה גרעינית וגנטית , וכלל אינה עוד עיונית ושיחנית . המטאפיזיקה כולה מסתלקת . אין עוד בנמצא מךאה של ההוויה ושל התופעות , של הממשי ושל מושגו . כבר אין חפיפה מדומיינת : המזעור הגנטי הוא הממד של הסימולציה . הממשי מיוצר מתאים ממוזערים , תבניות , זיכרונות ודגמי הוראה - ומהם ניתן לשעתקו אינספור פעמים . הוא לא חייב עוד להיות רציונלי , מפני שכבר אינו נמדד ביחס לערכאה מסוימת , אידיאלית או שלילית . הוא אינו אלא תפקודי . למעשה , כבר אינו ממשי , שהרי אף מדומיין אינו עוטף אותו עוד . הוא היפר ממשי , תוצר של סינתזה קורנת של מודלים מצרפיים בהיפר מרחב נטול אטמוספירה . במעבר למרחב , שהעקומה שלו אינה עוד זו של הממשי וגם לא של האמת , נפתח אפוא עידן הסימולציה בחיסול כל מושאי ההוראה - גרוע מכך , בתהייתם המלאכותית במערכות הסימנים , חומר גמיש יותר מן המובן , המציע את עצמו לכל מערכות שווי הערך , לכל הניגודים הבינאריים , לכל האלגברה הצירופית . שוב לא מדובר בחיקוי , בהכפלה , אפילו לא בפרודיה . מדובר בהמרה של הממשי בסימנים של הממשי , כלומר בפעולת הרתעה של כל תהליך ממשי באמצעות כפילו התפקודי , מכונת איתות מטא יציבה , תוכניתית , ללא מתום , המציעה את כל סימני הממשי ויוצרת קןצר בכל התהפוכות . לעולם לא תהיה עוד הזדמנות לממשי להיווצר - זו הפונקציה החיונית של הדגם
|
|