|
|
עמוד:11
אין בריבוי שסעים כשלעצמו כדי להעיד על עוצמת הניגודים בחברה , אשר פוגמת בלכידותה . ניתן אף לטעון שקיום של שסעים רבים הצולבים זה את זה מרכך את הניגודים החברתיים , שכן לסכסוכים החברתיים אין מוקד מרכזי אחד שיש בו כדי להבליט את הסכסוך ולגרום בדרך זו להחמרתו . על פי טיעון זה דווקא בחפיפה בין שסעים שונים יש כדי להחריף ניגודים , שכן במקום שסעים חד ממדיים מבודדים זה מזה אנו מקבלים למשל שסע לאומי דתי מרכזי ורב ממדי שמרכיביו מזינים אחד את רעהו . בחינה אמפירית של היחס בין שסעים חברתיים חופפים או צולבים ובין חריפותם של קונפליקטים חברתיים , אינה יכולה להיות מנותקת מהנסיבות ההיסטוריות ומהתנאים החברתיים הייחודיים של החברה באותה עת . נסיבות היסטוריות מסוימות יכולות למשל לתרום לכך שקבוצות חברתיות המצויות במצוקה קיצונית יגלו פסיביות שמקורה בהשלמה עם הסדר החברתי הקיים . יתר על כן , אותן קבוצות עשויות להתקומם נגד הסדר החברתי דווקא כאשר חל שיפור יחסי במצבן . שכיחותן או נדירותן של תופעות מסוג זה או אחר תלויה גם במידה רבה בסמכותו ובעוצמתו של המרכז התרבותי והפוליטי של החברה . 'המרכז' מתבטא במוסדות פוליטיים , כלכליים ותרבותיים מצד אחד , ובאליטות המאיישות אותו מהצד האחר . החברה הישראלית , כחברה רבת שסעים , לא יכולה להגיע לכלל אינטגרציה חברתית ופוליטית מבלי שמרכזה הפוליטי והתרבותי יפתח מנגנונים לוויסות קונפליקטים שמקורם בשסעים הללו . החברה הישראלית ירשה אמנם מן היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי כלים מוסדיים להסדר קונפליקטים ברמה הפוליטית , אולם חלק מכלים אלה התבססו על ההנחה שבהיעדר ריבונות ניתן היה להשהות את הטיפול בניגודים חברתיים או להתעלם מהם , אם לא היתה להם השפעה מכרעת על הציבור . מימושן של גישות אלה קשה הרבה יותר בחברה ריבונית . על כל פנים , המחיר שהשלטון הריבוני עשוי לשלם בגין כישלונו לווסת קונפליקטים הוא הרבה יותר גבוה . אני מקווה שהנאמר בפתח אסופה זאת יסייע לקורא להבין מה היו השיקולים שהנחו אותי במיון המאמרים ומה היתה המסגרת הקונצפטואלית שהנחתה את כתיבתם בשעתם . ולבסוף , הערה אחרונה . המעיין בתוכן העניינים יבחין כי מאמרים אחדים נכתבו במשותף עם חברים למחקר . מבין אלה הרוב נכתבו עם עמיתי דן הורוביץ . דן נפטר כבר לפני שנים רבות ( ב . ( 1991 הוא היה חברי הקרוב ביותר באקדמיה ומחוץ לה , וחברותנו החלה עוד בימי לימודינו המשותפים בבית הספר התיכון ' ) תיכון חדש' בתל אביב . ( מעבר להצדקה העניינית להכללתם של מאמרים אלה באסופה , אני רואה בכך מחווה של הוקרה לחבר ורע לכתיבה , לחשיבה ולהתעניינות ללא גבול בשורשיה של החברה הישראלית מכאן ובעתידה מכאן . משה ליסק 2006
|
|