|
|
עמוד:10
הישראלית — ניזונות ממערכת קונצפטואלית אחרת . המסגרת הקודמת , המתמקדת במושגים כמו מרכז , מרכזי משנה ופריפריה , כלומר במושגים המתייחסים לפיזור האחריות והכריזמה בקרב מגזרים וקבוצות , אינה מספיקה לצורך מיפוי הפרמטרים שלפיהם מתפצלת החברה למגזרים ולרבדים . פרמטרים אלה יכולים אמנם להתייחס לריחוק מהמרכז או לקרבה אליו , אך הם אינם יכולים להתייחס גם למבנה הריבודי של החברה , בין שמדובר במעמדות ובין שמדובר בקבוצות סטטוס שאינן חופפות בהכרח את הקבוצות הממוקמות על ציר מסוים של מרכז פריפריה . לשתי הסדרות של מושגים אלה יש זיקה לתופעת ההתפצלות של החברה למגזרים שונים . האחת בנויה סביב תופעת השסעים החברתיים , והאחרת מתמקדת במושג פלורליזם . שני מושגים אלה ניתנים במידה מסוימת להמרה זה בזה , אף שאינם זהים . המוקד של הדיון באסופה זו הוא השסעים החברתיים . נושא הפלורליזם נידון כאן רק בקצרה . עם זאת חשוב לציין כי מושג זה , כפי שהוא מופיע במאמרי באסופה זו , שונה באופן מהותי מהמושג ' רב תרבותיות' הרווח כיום , שלא היה קיים כלל בעת כתיבת המאמרים . מאחורי המושג ' רב תרבותיות' עומדת ההנחה האידאולוגית הנורמטיבית שעקרון היחסיות שורר גם במערכות תרבותיות — לאמור , היות שלא קיימת כל אמת מידה ליצירה של סדר הייררכי כלשהו בין תרבויות שונות , הרי כל ה'נרטיבים' שווים וכך גם הפרופילים החברתיים . המושג 'פלורליזם' לעומת זאת הוא מושג אמפירי בלבד , המבקש לצייר את המסה ההטרוגנית של החברה . שאלת השוויון האיכותי של התרבויות השונות לא קיימת במקרה זה אלא הופכת לסוגיה מחקרית בלבד . לעניין השסעים — המסגרת הקונצפטואלית שליוותה את המחקרים שבהם עסקתי בנושא זה , מתבססת על העובדה האמפירית שהחברה הישראלית נאלצת להתמודד עם חמישה סוגי שסעים . שסעים אלה אינם דומים זה לזה , לא רק מבחינת התוכן אלא גם מבחינת אופי הפיצול הגלום בכל אחד מהם . מבחינה זו השסע היהודי הערבי נבדל משאר השסעים בכך שהוא בעל אופי דיכוטומי במובהק . כלומר , כל יחיד משתייך באופן מוחלט לקבוצה אחת ולא לאחרת , למעט צאצאים של זוגות מעורבים . גם השסע העדתי הוא כביכול מעין דיכוטומי , וזאת במיוחד כאשר מבחינים בין שתי קבוצות עדתיות גדולות בלבד — אשכנזים מכאן וספרדים או מזרחיים מכאן . אולם ניתוח המשמעויות החברתיות של שסע זה מלמד כי לעתים ההבחנה בין ארצות המוצא השונות המרכיבות את שתי הקטגוריות הגדולות הללו , חשובה לא פחות מההבחנה בין אשכנזים למזרחיים . זאת ועוד , מצויה קבוצה ניכרת של צאצאים של נישואים בין עדתיים שלא ניתנת להגדרה לפי הבחנה דיכוטומית . שלושת השסעים האחרים אינם דיכוטומיים כלל . הם מייצגים למעשה דרגות של קיטוב על פני רצף בעל ממד אחד או יותר . כך למשל ניתן להבחין בגוונים שונים של שומרי מסורת . גם השסע הריבודי המעמדי אינו דיכוטומי , והוא כולל בתוכו לפחות שני ממדים שאף לא אחד מהם דיכוטומי כשלעצמו — ממד ההכנסה וממד הסטטוס התעסוקתי ההשכלתי . הוא הדין בשסע האידאולוגי שגם הוא אינו דיכוטומי . שסע זה משקף מגוון של קבוצות אידאולוגיות שלא תמיד ניתן לסדרן על פני רצף בעל ממד אחד .
|
|