|
|
עמוד:13
מקס פרלמן עזב את בית הוריו במינסק ב , 1875 בטרם מלאו לו 15 שנה . הוא עבר בגנבה את גבול גרמניה והגיע לעיר הגדולה הראשונה שנקרתה בדרכו - עיר הנמל קניגסברג , שבמזרח פרוסיה . שם החלו , הוא ואחיו הצעיר הירש שהצטרף אליו לאחר זמן קצה לנסות את מזלם . הסיפורים על אחיהם מלקטי הבקבוקים משיקגו והיכרותם עם מצוות לקט , שכחה ופאה המקראיים , הולידו רעיון מבריק ! לאגור את נפולת גרעיני החיטים , שנותרה פזורה ברשות הרבים ללא שימוש , ולמוכרה . עיר הנמל קניגסברג שכנה על פרשת דרכים . משדות אוקראינה הרחבים הגיעו אליה רכבות עמוסות גרעיני חיטה . גרעינים לרוב נשרו מקרונות המשא כשהגיעה הרכבת לעיר ושונעה ממסילה למסילה . טלטולי הרכבת וחיבור הקרונות לקטר חדש , גרמו לנשירת גרעיני חיטה לצדי המסילה . מקס והירש , בלווית חברם אהרון הורוביץ , עברו לאורך פסי הרכבת ואגרו את הגרעינים שנשרו . בערב צנחו עייפים וכואבי גב על מיטותיהם , אך הגרעינים בשקיהם חיממו את לבם והגדילו את חשבונותיהם . הם חיו בחסכנות רבה וצירפו גרגר לגרגר , מארק למארק . שנתיים עברו עליהם בעבודה קשה , שבסופן החליטו למסד את עיסוקם על-ידי הקמת חברה בשם "פרלמן את הורוביץ . " החברה נדרשה להירשם בבורסה המקומית , כדי שתוכל להשתתף במכירות הפומביות . מרדכי שינה את שמו רשמית למקס , הירש שינה להיינץ , וחברם אהרון הורוביץ הפך לברנרד , אך את גילם לא יכלו . 1 מראה בנייני בורסת החיטה בנמל קניגסבג , בתחילת המאה ה . 20 החצים מצביעים על חמשת המחסנים של משפחת פרלמן
|
|