|
|
עמוד:9
הקדמה אהבת הדסה על לבבי נק י עזרה ... לו יש לשות לי אעלה , אתחברה . ר' שלום שבזי מבטה היה מבט של אישה צעירה , גאה , משוחררת , נחושה בדעתה ומורדת במוסכמות . היא לא תלך בדרכה של אימה , אמרה לעצמה . בהיות האם בגילה , בת , 22 היו לה כבר חמישה ילדים . עיקר תפקידה של האם היה למלא את דרישות בעלה . נינוחה ישבה הצעירה , הדסה פרלמן , על כסאה באולם המרווח . האולם שכן בקומה השנייה של הבניין היפה על צלע הר במבואות העיר צפת בגליל . היא התבוננה בעשרות תלמידותיה , היושבות סביב חמשת השולחנות הארוכים וסו רגות תחרה . הכנת אריגי התחרה האמנותיים , שהיה להם ביקוש רב בארצות אירופה , דרשה שילוב בין עדינות ורכות לבין קפדנות ומשמעת . חלפו ארבעה חודשים מאז נפתח במקום בניהולה "בית הספר לתחרים . " בית הספר הוקם כדי לחלץ את בנות צפת העניות מהקיום מנדבות , על תרומות המיסיון הנוצרי ועל קצבאות בשיטת "החלוקה . " בית הספר , שהוקם על-ידי אגודה של נשים יהודיות מגרמניה , נועד להקנות לנערות הכשרה מקצועית , בתוספת לימודי יסוד בעברית . הדסה האמינה שגם קצת אהבת ארץ-ישראל לא תזיק . בהנאה צפתה בנערות הרחוצות והמסורקות , החגורות סינרים לבנים נקיים . מאמץ רב השקיעה כדי להביא אותן למצב זה . המורה לא נראתה מבוגרת בהרבה מהנערות , וגם גוון עורה הכהה לא היה שונה מזה שלהן . היא נבדלה מהן בתסרוקתה האירופית הקצרה ובשערה המשוחרר . הבנות , לעומתה , נהגו לקלוע כל בוקר את שערן הארוך לצמות . כדי ליצור אשליה שהן עבות ויפות , היו קולעות אותן סביב גלילי צמר גפן . הנוהג הזה גזל מהנערות זמן רב בכל בוקר , ולא הוסיף לניקיונן . נדרשו למורה הצעירה כמה חודשים להניאן מהרגל זה .
|
|