|
|
עמוד:10
המסקנה הפשוטה המתבקשת מתיאור הדברים , אולם על הקורא להגיע אליה בכוחות עצמו או , לחילופין , להניח הנחות יסוד אחרות שתתאמנה למה שעולה מתוכן המאמר . תפיסה קומפלמנטרית זו , המצדיקה ומאפשרת את קיומן החוקי המלא של שתי שיטות הלימוד זו לצד זו — הכול בהתאם למטרה שמציב לעצמו הלומד באותה שעה — היא שהכשירה את פרופ' גילת ליטול חלק חשוב בהקמתה של אוניברסיטת בר אילן , שכן היא אחת מאבני היסוד המונחות בבסיס קיומה האקדמי של האוניברסיטה במסגרת החברה הדתית המודרנית שאותה ביקשה לשרת . יישומה של תפיסה זו כמו גם השגת הכרה אקדמית ודתית כאחת בה ובעיקר בהישגיה החינוכיים והדתיים הלכה למעשה דרשה , מלבד שכנוע עמוק בצדקת הדרך , יכולת דיפלומטית של ממש וניהול מאבקים אידאולוגיים עם חוגים דתיים רדיקליים יותר . עמדה דתית מיוחדת זו , שבה דגל פרופ' גילת כל ימיו , באה לידי ביטוי יותר מכול בהפעלתו של בית מדרש מן הסוג הישן בתוך המסגרת האוניברסיטאית , באופן שבו ניתן לשלב בין שתי המסגרות ובכך לאפשר לסטודנט ללמוד במקביל על פי שתי שיטות הלימוד גם יחד , ולסיים כל אחת מהן במלואה . ניסיון לימודי מיוחד במינו זה — שנשתכלל עם הקמת מדרשה מקבילה לבנות , המאפשרת להן לימוד דתי מודרני מעמיק בסוגיות היהדות לצד לימודיהן האקדמיים — נתקל בהתנגדות קשה מצד חלק לא מבוטל של הסגל האקדמי , שראה בכך פגיעה בתדמית האקדמית של האוניברסיטה . כן התנגדו לו חלקים נרחבים של הציבור הדתי והחרדי , שראו בשילוב זה פגיעה בקדשי הדת , והוא חייב את קיומו לדבקותם של פרופ' גילת ועמיתיו לדרך ברעיון זה ולנכונותם להיאבק על דרכם בכל פורום מתאים . אך בעיקר קיים הרעיון הודות להצלחה המרשימה של המסגרת החדשה בקרב הנוער הדתי הישיבתי בארץ . נקי דעת היה פרופ' גילת , מתון וזהיר במחשבה , בדיבור ובמעשה , צנוע ומתרחק מן הבמה הציבורית . מתוך שחשש שמא ייכשל , חלילה , בלשונו ויאמר דבר שממנו משתמע משהו שלא התכוון לו , מיעט מאוד בדברים , בעל פה ובכתב , וחזר ובדק את ניסוחיו שוב ושוב . שנים רבות הקפיד להשתמש במטבע הלשון 'השתלשלות ההלכה' במקום ב'התפתחות ההלכה , ' מונח שהחברה
|
|