|
|
עמוד:12
דל ובעבודה קשה בין "אחינו המיוגעים בחמסינים " ( כך קרא עגנון לחלוצי העלייה השנייה בספרו תמול שלשום , שמחציתו הראשונה עוקבת בפירוט כמו-דוקומנטרי אחר אירועי השנה שבה הגיעה רחל ארצה בפעם הראשונה . ( היא הגיעה ארצה עם גל של צעירים שבאו לסייר בארץ או להתיישב בה , ובהם אנשי הרוח והסופרים שמואל יוסף עגנון , ברל כצנלסון , דב קמחי , דוד שמעוני , רחל ינאית , יוסף חיים ברנר , יוסף צבי למון , יעקב למון , אהרן ראובני ואחרים . ב . הוויה של קוצים בין החלוצות המסוגפות , שהעבודה הקשה והרעב עשו בהן שמות , בלטה רחל המיוחסת ועתירת האמצעים באנינותה וביפי מראיה . אחותה שושנה , שהפליגה אתה לארץ-ישראל , הפליגה בשבחיה והעידה עליה : "רחל הייתה יפת-תואר . עיניים כחולות עמוקות , שיערה זהוב וקומתה תמירה . התקבלנו בהתלהבות על-ידיד בני המושבה [ ... ] עד מהרה הפך חדרנו , בבית שכונה אז 'המגדל , ' למרכז 3 חיי התרבות והחברה של צעירי רחובות . " שתי העלמות גמרו אומר לדבר בארץ-ישראל בעברית , למעט שעה אחת בכל יום שבה התירו לעצמן לשוחח ברוסית , אף שעדיין עשו באותה עת את צעדיהן הראשונים בשפה העברית , ואת ידיעותיהן קנו מפי הטף - אגב ביקורים תכופים בגן-הילדים של חנה וייסמן ( דיזנגוף ) ברחובות . גם חבריה תיארוה כצעירה יפה ומרשימה ; אך לא רק ביופיה התבלטה רחל בין רעותיה . היא ניחנה גם באישיות כריזמטית ובתכונות של מנהיגות , שהפכו אותה לגיבורת תרבות עוד בחייה - לאבן-שואבת שמשכה אליה כבחבלי קסם אישים כדוגמת זלמן רובשוב-שזר , ואפילו מנהיג ואיש רוח קשיש כדוגמת אהרן דוד גורדון , שהיה מבוגר מרחל בשנים רבות " . התנאים בארץ-ישראל לא היטיבו עם הנערה העדינה והאריסטוקרטית , שלא הורגלה בעבודה קשה בשמש היוקדת ובחום הכבד של עמק הירדן . האם עליה ועל אחותה חשב אלתרמן
|
|