|
|
עמוד:יג
רומא במאה הראשונה לפנה"ס מאת צבי יעבץ התפנית שנת * 133 נחשבת לנקודת מפנה בדברי ימיה של רומי , לא רק מפני שהחל משנה זו ניתן להבחין בקרב מנהיגיה של רומי בין אופטימאטים לבין פופולארים — אלא מטעמים נוספים אשר מן הראוי לאזכרם בקצרה . בשנת 133 התחיל השלטון הבלעדי של הסינאט להתערער . במשטר הרומי , שנחשב עד אז לסמל היציבות , נתגלו בקיעים , ובחברה הרומית שנחשבה עד אז לסמל ההרמוניה , הגיע לשיאו תהליך ממושך של קרע והתפוררות . בגלל המלחמות הממושכות מעבר לים הלך מעמד האיכרים הזעירים הלוך והצטמק ; בעקבות הכיבושים הגדולים הוזרמו אלפי עבדים לחקלאות , ובמקום חלקות איכרים קטנות התהוותה הלאטיפונדיד , הגדולה . החיילים המשוחררים , אשר נושלו מאדמותיהם , פנו העירה והשליכו יהבם על מנהיגים פוליטיים אשר היו נכונים לבוא לעזרתם . אל ציבור מעין זה יכול היה טיבריוס גראקכוס לפנות בנאום נרגש בשנת : 133 לחיות השוכנות באיטליה מאורות ומלונות שהן להן למחסה , אבל האנשים שנלחמו למען איטליה אין להן כלום חוץ מאוויר ומאור ... והקרויים אדוני תבל אין להם אף רגב אדמה משלהם י . ] כל התאריכים המוזכרים במבוא הם בשנים שלפני ספירת הנוצרים , אלא אם כן צוין אחרת . 1 פלוטארכוס , חיי טיבריוס גראקכוס , תרגם א . א . הלוי , מוסד ביאליק , ירושלים תשל"ג , פרק . 9
|
|