הקדמה

מתוך:  > נגד אפיון > הקדמה

עמוד:יב

הונרנוס קשה ומסובכת , בעיקר בגלל השתמרותם הגרועה של כתב > היד וקיומן של נוסחאות שונות ופעמים אף סותרות . השתדלתי כמיטב יכולתי לדייק , אך ראוי שאתנצל מראש ואומר כי כל תרגום הוא במידה רבה גם פירוש , מה עוד שלעתים הוא גורר אף סטיות בלתי נמנעות מהמקור . לפיכך , אם לא הקפדתי פה ושם לבחור נ > סוח עברי מילולי מדויק ( מהבחינה המילונאית והתחבירית הטכנית , ( או אם לא שמרתי בהקפדה מלאה על תרגום דקדקני של זמנים והטיית פעלים , הרי נבע הדבר מהקושי הטכני ( לפחות בעיני ) למסור נאמנה את כוונת יוספוס במקור . אני מתנצל מראש גם על סגנון התרגום , שלעתים נראה מסורבל למדי ורצוף מילים או ביטויים חוזרים . לא מצאתי לנכון " לסגע" את דברי יוספוס וליפותם יתר על המידה , אלא להיצמד אל המקור עד כמה שאפשר . גם לא מצאתי לנכון להעלות על הכתב את מרבית התלבטויותי הלשוניות והטקסטואליות , משום שהדבר היה עלול לסרבל את הקריאה עד מאוד . מאחר שרוב הסוגיות הנוגעות לעניינים אלה נדונו ממילא ובהרחבה על ידי מלומדים נודעים כמו מילר , ( Muller ) ניזה , ( Niese ) ריינאך !; xn , ( Reinach ) " ( Thackeray ) וטרויאני , ( Troiani ) הסתפקתי רק בהערות ענייניות קצרות , בעיקר כאשר נזקקתי להן לצורך הפירוש . כבר 1968-ב התחלתי לעסוק בחקר 'נגד אפיון' כמסגרת כתיבת עבודת הדוקטור שלי על מעמדם המשפטי והמדיני של יהודי אלכסנדריה בעידן ההלניסטי-רומי . אך במלאכת התרגום והפירוש של החיבור עצמו התחלתי רק , 1986 / 7-ב לעת שהותי בשבתון 116 § 0-ב נ Hebrew Union 0 כסינסינטי . הכתיבה הושלמה ברוכה , 1992-ב לעת שהותי באוניברסיטת ממפיס ( טנסי , ( ומלאכת העדכונים , הבדיקות והשיפורים נתארכה כמעט בעוד שלוש שנים תמימות . ( 1996-1993 ) לנוחות הקורא , החלטתי לא לסרבל את הפירושים בהערות נדושות פרטים והעדפתי על פי רוב לשלב את ההפניות הביבליוגרפיות בגופי הפירושים בשיטה מקוצרת , שהיא מקובלת מאוד לאחרונה . לשם כך ערכתי בהתאם את הרשימה הביבליוגרפית , כשכל פריט מזוהה לפי שם כותבו ותאריך כתיבתו . רק במקרים מעטים סטיתי מהנוהג הזה , וכעיקר אם נזכר פריט כלשהו רק פעם אחת בלבד , או אם מדובר בפריטים שסימונם ממילא קצר ביותר ומוכר מאוד . פריטים החוזרים על עצמם פעמים רבות במיוחד צוינו רק כשמות המחברים כלשון העברית ובדרך כלל נס ללא תאריך ; ראה פרטים ברשימת הקיצורים . לעומת זאת , מאחר שהנחתי כי פירושי לא ייקרא ברצף אחד מראשיתו ועד סופו , לא נמנעתי בפירושי מחזרות . נהפוך הוא , אפילו חזרתי מדי פעם על עניינים מרכזיים וחשוכים בהנחה שהדבר נחוץ לספר עיון מסוג זה . הריני מתנצל מראש בפני הקורא שהדבר יהיה לו לטורח . ברוב המקרים שבהם תורגמו מקורות קלסיים ללשון העברית , ערכתי את ההפניות הביבליוגרפיות בהתאם . לגבי סופרים , כמו דיודורוס הסיקילי , ( Diodorus Siculus , Biblhoihecha Historka ) סטראבון ( Strabo , Geographica ) או דיוגנס לארטייס , ( Diogenes Laertius ) אשר נזקקתי לכתביהם פעמים רבות , הרשיתי לעצמי לכתוב את מראי המקומות לחיבוריהם בלשון העברית . אם חרגתי פה ושם מהכלל הזה , עם הקוראים הסליחה . רוב התרגומים בשפה האנגלית של המקורות הקלסיים נעשו ממהדורות Loeb Classical Library ( = LCL ) -r \ לנוחות הקורא החלטתי לא לסרבל את הפירושים כמראי מקימות נדושי פרטים , p >? העדפתי לשלב את ההפנייות הביבליוגרפיות בגופי הפירושים עצמם בשיטה מקוצרת המציינת רק את שם המחבר והתאריך של כתיבת המחקר הרלבנטי , שיטה שהיא מקובלת מאוד לאחרונה . לשם כך ערכתי בהתאם את הרשימה הביבליוגרפית , כשכל פריט מזוהה כה לפי שם כותבו ומועד כתיבתו . מאחר שהתחום הכרונולוגי של עיסוקי המחקרי נוגע לתקופת הכית השני , הרי טבעי ומ ^ מאליו שהתמקדתי יותר בניתוחם של פרקי 'נגד אפיון' השייכים לאותה תקופה וגם הרחבתי בהתאם לכך את יריעת הפירוש ההיסטורי והספרותי . כרם , מפאת גודש היבול של המחקר המודרני בסוגיות השונות , לא יכולתי להרחיב את הדיון בכל אחת מהן לפרטיה , ולכן הסתפקתי בהרבה מקרים רק בהדרכת הקורא או בהפנייתו למקורות מידע רלבנטיים ועדכנייס ככל האפשר . הן ברור

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר