|
|
עמוד:9
היכרותי הממשית עם מיכה יוסף ברדיצ ' בסקי החלה לפני כשלושים שנה , בשיעוריה הבלתי נשכחים של פרופ ' נורית גוברין , חוקרת יצירתו , ששמעתי כתלמיד לתואר הראשון בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב . בהדרכתה נכבשתי עד מהרה בקסמו המוזר של העולם הברדיצ ' בסקאי המסובך להפליא והעצום בהיקפו , ואף על פי שלא חדלתי לעסוק בו מאז , עדיין הוא ניצב לפני כחידת תמיד על מלוא נבכיו ומעמקיו . נורית גוברין היא שיצרה את ההיכרות ביני לבין עמנואל בן גריון ( 1987-1903 ) הנלבב ואציל הרוח , בנו של הסופר ונאמן מורשתו , ורעייתו הרקדנית והכוךאוגרפית דבורה ברטונוב , ( 2010-1915 ) שנפטרה ^ בעת ימים בזמן שנכתב הספר הזה . מאז פגישתי הראשונה עם עמנואל בשנת 1981 ועד מותו כעבור שש שנים זכיתי לעבוד לצדו , לקיים עמו מאות שיחות מעשירות , הפכתי בן בית בביתם שלו ושל דבורה והתוודעתי בחסותו לארכיון שנצר כבבת עינו , 'גנזי מיכה יוסף , ' הנמצא בחולון . אחרי מותו המשכתי בכוחות עצמי את המסע בין רבבות התעודות האצורות בארכיון , שהן המקור הראשוני והעיקרי להכרת חייו , יצירתו ואישיותו של ברדיצ ' בסקי . תעודות אלה הזינו את מחקרי הקודמים ושימשו אותי גם בכתיבת ספר זה . רבים החוקרים של יצירת ברדיצ ' בסקי שלמדתי מהם . חכמתם מוטמעת בפרקים הבאים ושמותיהם רשומים בביבליוגרפיה . אני חש צורך לציין שניים מהם , שהלכו לעולמם בזמן כתיבתו של הספר . פרופ ' בעז ערפלי ( 2010-1936 ) ראה בברדיצ ' בסקי דמות מפתח במסורת החילונית ההומניסטית של התרבות העברית החדשה , וכתב מאמרים רבי ערך על אמנות הסיפור שלו ועל מקומו של התנ " ך ביצירתו ההגותית והסיפורית . פרופ ' שמואל ורסס , ( 2010-1915 ) החוקר הדגול של הספרות היהודית ושל תרבות ישראל , עסק בברדיצ ' בסקי יותר משישים שנה מתוך בקיאות שאין דומה לה בכל אגפי יצירתו וברקע שצמחה ממנו , והניח שורה של נדבכי יסוד להכרת כתביו בעברית וביידיש . שניהם היו יקרים ללבי וליוו מקרוב בהתעניינות ידידותית אך גם ביושרה מחמירה את עבודתי המחקרית מראשיתה . אצל כל אחד ואחד מהם , בדרכו שלו , ראיתי דבר שבלעדיו אובד טעמו של המחקר : האותנטיות העמוקה של ההתייחסות לספרות העברית כטעם החיים , כליבת הזהות ובתמצית הנפש . מה צר לי על שלא אזכה להגיש להם את הספר הזה .
|
|