|
|
עמוד:8
בסקיליס ; ומשפרש מחיי המעשה הרבה לעסוק בכתיבה . כסינוםון היה סופר פורה וקל כתיבה . חיבוריו הרבים מתחלקים לכתבים היסטוריים , כתבים סוקראטיים , כתבים מקצועיים וכתבים פוליטיים . החשוב שבכתבים ההיסטוריים של כסינופון הוא ' היסטוריה יוונית' בשבעה ספרים ; שני הספרים הראשונים הם המשך חיבורו הבלתי גמור של תוקידידיס על 'תולדות מלחמת פילופוניס / שאר הספרים הם תולדות יוון מסוף מלחמת פילופוניס עד שנת 362 לפני סה * נ , כשבא הקץ על ההגמוניה התיבאית ביוץ . הספר 'חינוכו של כורש / שהוא ספק ביוגראפיה היסטורית ספק רומאן היסטורי , מתאר מתוך אידיאליזאציה את חינוכו ופעלו של כורש הגדול , מכונן הקיסרות הפרסית . הכתבים הסוקראטיים כוללים 'זכרונות על סוקראטיס' ( בארבעה ספרים , ( 'התנצלותו של סוקראטיס' ו'המשתה' - כל אלה מעלים קווים לדמותו של סוקראטיס , כפי שנצטיירה בעיני כסינופון . הכתבים המקצועיים הם 'על אמנות הטיפול בסוסים , ' 'על המפקד בחיל הפרשים , ' 'על הציד' ו'על מנהל-האחוזה . ' בין הכתבים הפוליטיים בולט החיבור 'על הכנסות המדינה , ' ובו הצעתו של כסינופון להבריא את כלכלתה של אתונה . 'הירוך הוא שיחה דמיונית בין הירון , הטיראן של סיראקוסאי , לבין הפייטן סימונידיס , ועניינה טיבו של שלטץ-יחיד . ולסוף ' , אגסי לאוס' היא ביוגראפיה מקלסת של אגסילאוס מלך ספארטה , ידידו של כסינופון . מסע הרבבה היה שעתו הגדולה של כסינופון , ותיאור המסע , 'אנאבאסיס , ' הוא החשוב שבספריו . בשנת 404 לפני סהינ , במות דריווש השני מלך פרס , עלה על כס המלוכה בנו הבכור , ארטאכסרכסס . 11 משנכשל כורש , הבן הצעיר , בנסיונו למלוך תחת אביו , אף שנתמך על ידי המלכה האם , פאריסאטיס , גמר אומר בלבו להפיל בכוח את ארטאכסרכסס ולתפוס את המלוכה . במקום שלטונו בלודיה שבאסיה הקטנה הצליח הנסיך השאפתן ורב הכשרץ לרכז צבא שכירים יווני שמנה כשלושה עשר אלף חיילים , ובנוסף על אלה גייסות מבני-המזרח . באביב של שנת 401 לפני סה-נ החלו צבאות כורש לנוע מסארדיס דרומה מזרחה . * מטרת המסע הוסתרה בקפדנות , והטעם שניתן לו היה הצורך בדיכוי שבטי הפיסידים שבדרום . דרך קולוסאי , קילאינאי , פלטאי ומישור-קאיסטיר הגיע הצבא עד לסביבות איפסוס . כאן הבטיח לעצמו כורש במשא ומתן עם אשת הנסיך של קיליקיה מעבר חופשי דרך הארץ ההררית והקשה למעבר . משהגיע הצבא לתארסוס גבר בלב היוונים החשש כי המסע הוא נגד מלך פרס , והם סירבו להמשיך בדרכם . רק משתירץ כורש את כיוון הדרך בטענה שהמסע הוא נגד אויבו האישי אברוקומאס , הסטךפ של סוריה , והעלה את שכר החיילים , הסכימו היוונים להמשיך מכאן ואילך עיין במסת מסע הרבבה שבסוף הספר .
|
|