|
|
עמוד:9
שבאמריקה . זווית ההתבוננות המיוחדת שלהם , במאמרם 'ההומור בשירות הדרשה : מתווה מושגי ומקרה בוחן יהודי אמריקני ; מעשירה את הדיון העקרוני בדרשה כתופעה חברתית , ומספקת תובנות שראוי להחילן על מקרי בוחן נוספים . נסים לי און בוחן זירה ישראלית בת זמננו של דרשנים , זו של היהדות המזרחית בישראל , ועומד על תהליכי ההתחזקות הדתית החלים בה . מאמרו 'המטיף ההדיוט ומקומו בתרבות תנועת התשובה החרדית ביהדות המזרחית ' מלמד על חשיבותה של תופעת הדרשן שאינו מלומד מובהק , תופעה אשר כמעט שאינה מוכרת מקהילות אחרות . סגולותיו ויתרונותיו היחסיים של דרשן מטיף שכזה נמצאים , כך מתברר , לא בלמדנותו אלא בכישוריו הרטוריים , הארגוניים והמנהיגותיים . מעבר לממצאיו ולמסקנותיו , מאמר זה מדגים היטב את התועלת שיכולים היסטוריונים להפיק מהתבוננות בדרשה ובספרות הדרוש באמצעות כלים המקובלים בתחומי דעת אחרים - במקרה זה : אנתרופולוגיה . תשעת המאמרים המאכלסים קובץ זה דנים בתופעות מגוונות הקשורות במעמד הדרשה ובספרות הדרוש שהתפתחו במרחבי התרבות היהודית , החל בתקופה האמוראית בארץ ישראל וכלה בראשית האלף השלישי . הקובץ מלמד ממנו ובו עד כמה מוגבל ובלתי מספק הוא חקר הדרשה הקיים בקהילות ישראל בכלל ובקרב הקהילות הלא אשכנזיות בפרט , בייחוד בעת החדשה ; עד כמה מועטת היא הספרות המחקרית ההשוואתית בין גילויי התופעה בקהילות יהודיות לבין מופעיה בקהילות הסובבות הלא יהודיות ; מהם התחומים ותחומי המשנה שטרם נדונו במחקר או שנידונו בצורה ראשונית בלבד ; מה הערך של מחקר רב תחומי של הדרשה , ובייחוד בשילוב כלי מחקר הנקוטים במדעי החברה . אלה הם רק כמה מהיעדים למחקרים עתידיים בנושא שנזנח במשך עשורים רבים במדעי היהדות . חובה נעימה לנו להודות למר צבי יקותיאל , מנכ " ל מרכז זלמן שזר , אשר סייע בלא לאות לארגון הכנס ולהפקת הספר ; לגב ' טובי וייס , רכזת הכנס ; לגב ' טליה יקיר , רכזת הספר ; לגב ' הדס אחיטוב עורכת הלשון ; לגב ' אריאלה שקדי שהתקינה את המפתחות ; ולמר יחזקאל חובב ששקד להביא את הספר לדפוס בשום שכל . יבורכו כולם ממעון הברכות . נחם אילן , כרמי הורוביץ וקימי קפלן
|
|