|
|
עמוד:383
זמנמרחב ביצירות ס . יזהר ויהודה עמיחי : שני מודלים קוגניטיביים בספרות הישראלית המוקדמת דן מירון ס . יזהר החידוש העקרוני , אכן , הפריצה המהפכנית שהביא עמו ם . יזהר לסיפורת העברית הארץ ישראלית של סוף שנות השלושים ושל שנות הארבעים במאה הקודמת , טבעו רישום מידי שנעשה לחותם של קבע . קוראים ומבקרים חשו בהם מיד , סמוך להופעת ארבע הנובלות הראשונות של המספר , יצירות הנעורים שלו , בשנים . 1941-1938 ומאז ועד עתה לא הועמדה הכרה זו , שהציבה את יצירת יזהר בלב הקנון הספרותי הישראלי , בסימן שאלה על ידי שום קורא רציני של הספרות הישראלית . אין מחלוקת אמתית על כך , שבזכות הפריצה הזאת נעשה יזהר לאב המייסד ולאמן הפרוזה הראשון במעלה של הסיפורת הישראלית . עם ואת , יותר משבעים שנה לאחר פרסום סיפור הביכורים , ' אפרים חוזר לאספסת ' , ( 1938 ) המהות של החידוש שחידש המספר , הממדים האינטלקטואליים , האמנותיים והחברתיים התרבותיים של ה ' מהפכה' שלו , עדיין לא הובהרו כל צורכם . כל התשובות הקלות על השאלה מה באמת חידשה הפרוזה של יזהר - תשובות שניתנו כבר בשלבים מוקדמים , ואחר כך נלעםו לעייפה בווריאציות שונות - אינן עומדות במבחן הבדיקה הדקדנית . לא הצבר הראשון בספרות יזהר לא היה הסופר ה ' צבר ' הראשון שנתן ביטוי אותנטי 'ילידי ' להוויה הארץ ישראלית . קדמו לו למעלה מתריסר סופרים ילידי הארץ ; ביניהם סופרי סגולה , כגון המספר יצחק שמי , אשר את רומן המופת הקצר שלו , 'נקמת האבות' , ( 1928 ) תיאר אנטון שמאס כרומן הפלסטיני הראשון שנכתב בכל שפה שהיא , וכן המשוררת אסתר ראב , שרגישותה לנוף הפלסטיני ולמפעל ההחיאה החקלאי הציוני שלו , מצאה ביטוי מרהיב בשיריה שנכתבו במשך שנות העשרים וכונסו בספרה 'קמשונים ' . ( 1930 ) באותה מידה , יזהר לא היה המספר הראשון שהעמיד במרכז יצירתו את הניגוד ואת המתח בין הקולקטיביזם התובעני של האתוס הציוני היישובי ( והצבאי ) למשאלותיו של היחיד ה ' רגיש . ' נושא זה נשזר באורח מובן מאליו בספרות היישובית של התקופה , ובעיקר
|
|