|
|
עמוד:9
פתח דבר סרגיי דובלאטוב בנובלה שלו "השמורה " ( בתוך : המזוודה , בתרגום סיון בסקין , ( 2009 מספר על סופר שהפך למדריך מבקרים בשמורת פושקין , האזור הכפרי שאליו הוגלה גדול משוררי רוסיה . המבקרים , שמקצתם היו בורים בהיסטוריה בסיסית של רוסיה וביצירות פושקין , רצו לדעת מה היה קוטר האקדח שבו נרצח פושקין , או להפגין את ידענותם בתאריך מותו של אחד מידידיו . המדריך התאפק בקושי מלצרוח : "מה זה חשובי " ובאמת , למה חשוב לדעת פרטי פרטים על חייו של אדם גדול ? האם ידיעתם תעזור לנו להבין את יצירתו , להכיר את עולמו הרוחני או להעריך נכונה את גדולתו ? לאה גולדברג העידה בריאיון לאידה צורית : ( 1959 ) אני יכולה רק לציין שאצלי כמעט לעולם אין התרשמות ישירה באה לידי ביטוי במה שאני כותבת . ויום אחד , על הצעה של בחורה סנטימנטלית אחת ללכת לראות נוף יפה בעמק הירדן "כדי לכתוב שירים שם , " אמרתי שאינני כותבת שירים בנוף יפה . אמרה לי : "זה לא יתכן . איפה כתבת , למשל , את 'שירי הנחל' שלך "? אמרתי לה את האמת : - בחדר המתנה של רופא שיניים . היא חשבה שאני מתלוצצת , אבל באמת כך היה . טעות תהיה לקרוא את יצירותיה של לאה גולדברג כאילו היו תיעוד אוטוביוגרפי מיידי . היא שיתפה את קוראי שיריה ברגשות ובתוכנות שהיא חוותה וגילתה כאדם פרטי , כי האמינה שהם משותפים לכל אדם , או לפחות לדור שלם . כל מי שכותב על סופר ועל יצירתו נוטה , מדעת או שלא מדעת , לקרב אותם אל עצמו . יצירה בעלת שיעור קומה מאפשרת ומצדיקה זאת . לאה גולדברג חשובה בזכות אישיותה ובזכות המורשת הספרותית וההגותית שהנחילה לקוראיה , ואת כל אלו לא קל לתאר בצורה סיפורית . עשיתי ככל יכולתי כדי להביא עובדות מדויקות , אך הארתי בדיוקנה של לאה גולדברג את מה שמעורר בי אהבה ויראת כבוד , והבלטתי את מה שלדעתי השפיע על כתיבתה - הספרים שקראה , למשל . כדי לתאר את אישיותה ואת השקפותיה נאלצתי לנטוש מדי פעם את הסדר הכרונולוגי ולהתבונן בדברים "לרוחב . " כך ניסיתי לאחוז בשולי הפרספקטיבה העל זמנית , שהייתה אופיינית ללאה גולדברג עצמה .
|
|