להתקדם באופן אישי ולהתבולל על הנהגת ההקבצות בישראל

עמוד:139

העיקרית יכולה להיות כפועלי ייצור במפעלים תעשייתיים עתיריעבודה . על רקע האבטלה הממושכת בעיירות הפיתוח , יכול היה ספיר להציג את מדיניותו כמעשה של "יצירת מקומות עבודה , " ועל כן כצעד גדול קדימה ובשיפור ממשי בתנאי החיים של תושביהן . ארן , מצידו , אימץ את ההגדרות שרווחו בקרב אנשי חינוך רבים , לפיהן נוצרו בישראל , אם לשאול את המונחים אשר השתגרו עם השנים בצה"ל , "קבוצות איכות" שונות , שאי אפשר להחיל עליהן נורמות שוות של הישגיות לימודית . על כן היה מוכן לנטוש את השאיפה המסורתית לחינוך שוויוני לכל ופנה בכיוון של הפרדה בין תלמידים ושל הענקת חינוך שונה לכל אחד מן המסלולים . ההגדרות בהן השתמש ספיר בכל הקשור לצרכי כוח העבודה השתלבו היטב עם האבחנה של המימסד החינוכי , תחת הנהגתו של ארן , בין קבוצות איכות שונות במישור הלימודי . את מקומה של מדיניות פיתוח המתבססת על ההנחה שכל האוכלוסייה משתייכת לקבוצת איכות אחת , וכל חבריה יכולים למלא את מכלול התפקידים , תפסה עתה מדיניות שהנחת היסוד שלה היא שהאוכלוסייה מורכבת מקבוצות איכות שונות , שכל אחת מהן מסוגלת וראוייה למלא רק חלק ממכלול התפקידים - מי את תפקידי הניהול ומי את תפקידי הייצור . ספיר זכה לתהילה בקרב בני דורו להנהגה הודות למדיניות הפיתוח שלו , אשר הקימה כמעט יש מאין את התשתית התעשייתית של ישראל , ואשר תוך כדי כך יצרה את הצורך באקדמיזציה ובפרופסיונליזציה של בני ובנות הוותיקים ואף העניקה להן לגיטימציה . הסיפורים על התחבולות בהן השתמש ספיר כדי לפתות בעלי הון יהודיים לבוא ולהשקיע במפעלים בעיירות הפיתוח הפכו לחלק בלתי נפרד מן המיתוסים של בניית האומה הישראלית . זלמן ארן היה "בולדוזר" לא פחות מספיר : הוא ידע לגייס משאבים ולרתום למדיניותו מוסדות ואנשים , והוביל מאבק עיקש להנהגת הרפורמה בחינוך , מול התנגדות עיקשת לא פחות של הסתדרות המורים ושל פעילים שמאליים במפלגתו . ואולם מהלכים בתחום החינוך זוכים להדים תקשורתיים חלשים מאלה של מהלכים כלכליים , ועל כן שמו של ארן אינו נקשר בתודעה הציבורית בישראל כמעצב מדיניות וכבונה מערכות , בדומה לספיר .

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר