"שם תיפגשו עם המוני עולים בני גילכם..." בית-הספר, הצבא והבניית ה"ישראליות"

עמוד:90

על-ידי דור הראשונים הציוני תפסה גישה מהותנית ( essentialist ) ליהודיות . יהודיות היא ללא ספק מרכיב אפשרי מרכזי של "ישראליות , " ואולם , היא איננה יכולה להוביל להגדרה של "ישראליות" שתהיה אוניברסליסטית דיה ומינימאלית דיה כדי להחיל תחתיה את כל הישראלים , ואפילו לא את כל היהודים הישראלים . כיון שמערכת החינוך הישראלית בנוייה על יסודות של כמה מן הזרמים השונים ביהדות , טיפוח בית-ספרי של "ישראליות" המבוססת על יהודיות מוביל בהכרח להגדרה מורכבת מדי , עמוקה מדי , פרטיקולריסטית מדי , אינטימית מדי , מכדי לאפשר לשון משותפת והסכמות בסיסיות בין כל הבוגרים היהודים של בתי-הספר הישראלים , ולא כל שכן בינם ובין אלה שאינם יהודים . במצב שבו המדינה מממנת זרמי חינוך יהודיים נפרדים על פי קריטריון של דתיות , הגדרה המבוססת על יהודיות יכולה להוביל רק בכיוון של העמקה וצנטריפוגליות , במקום בכיוון של הגדרה מאחידה וצנטריפטלית של ישראליות . במלים אחרות , במצב של בידול חינוכי על בסיס דתי , הדגש החדש על יהודיות מגביר את המגמה הצנטריפוגלית . ואכן , בבתיהספר החרדיים יש מגמה של התפצלות על רקע של "חצרות" או על רקע עדתי - כך הולכים ומתפשטים מוסדות החינוך של חב"ד , ולצדם מוסדות החינוך של "אל המעיין . " בבתי-הספר הממלכתיים-דתיים ניכרת מגמה גוברת של התחרדות , הלובשת , בין השאר , צורה של כיתות "תורניות" בהן מופרדים הבנים מן הבנות . ואילו בבתי-ספר ממלכתיים לא דתיים , יש טיפוח של חילוניות ומגמה של התנכרות למרכיבים רבים של מורשת יהודית המזוהים עם דתיות . ההפרדה במערכת החינוך על בסיס של דתיות מעניקה לגיטימיות לצנטריפוגליות גם אצל לא-יהודים . כך , למשל , אנו עדים למערכת מוסדות חינוך שהוקמה על-ידי התנועה האיסלאמית בישראל . אין מדובר כאן בפלורליזם , הצומח מיוזמות ומהתארגנויות בחברה האזרחית . המדובר הוא בבידול הנסמך על גושפנקא ממלכתית . בתנאים של הסתמכות הולכת וגוברת על הגדרה יהודית של ישראליות , בידול זה מעודד , בפועל , מגמות קומונליסטיות - דהיינו , של הסתגרות והיפרדות על בסיס של השתייכות עדתית , דתית או לאומית . בית-

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר