|
עמוד:167
ויחיד - כך הקביעה "ילד מחונן" או "ילדה עם איי-קיו גבוה" באה לציין כי הללו "שווים יותר" - גם אם הם בסך הכל ממשיכים ללמוד באותה מסגרת ואת אותו חומר לימודים עצמו . קשה היום לשכנע אנשים בארץ שמבחני אינטליגנציה אינם משמשים מטרה חברתית חשובה כלשהי , פרט ליצירת בידול בין אנשים - ולהצדקתו . אנשים טוענים שהמבחנים יעילים : שאם נקדים ונגלה את האינטליגנטים נדע להציבם במסלול ההתפתחות הנכון , כך שיגיעו למוקדי קבלת ההחלטות בחברה . הם טוענים שכך נמנע מאנשים " בינוניים" להגיע לשם , וכך תפיק החכרה מעצמה את המירב - ובמהירות . לך וספר להם שבורגנים אנגלים פתחו במהפכה התעשייתית כלא שפסיכולוג כלשהו יאשר להם תחילה , כי הם אכן בעלי איי-קיו גבוה ; ושהפריזאים שעלו על הבסטיליה בקוראם לשוויון , לחירות ולאחווה לא שובצו בצעירותם בהקבצה א' בחטיבת ביניים עיונית . מובן שישראל אינה בודדה בעניין זה . גם באירופה ובארצותהברית עושים אלה העומדים בראש הסולם שימוש תועלתני ביותר באינטליגנציה . אך דומה שאצלנו ההזדקקות למבחנים גדולה במיוחד - אם משום שאין הפרדה רשמית ומוצהרת בין בתי-ספר לילדי פועלים ובין בתי-ספר של בני העילית , כמו באנגליה ; אם משום שקשה - עדיין - להיכנס לאוניברסיטה טובה בתמורה לתרומה נדיבה , כמו בארצות-הברית ; ואם משום שהמערכת הפוליטית אינה חסומה לחלוטין - עדיין - בפני טוענים-לכתר חדשים , כמו בברית המועצות . דובריה של האינטליגנציה ותומכיה אינם טרודים בשאלה של התפתחות חברתית - במהפכה תעשייתית חדשה או בשיפור המשטר המדיני-החברתי ; כל שהם מעוניינים בו בביצור ובהבטחה של מעמדם - הם וילדיהם - במדרגה הגבוהה ביותר של הסולם החברתי . ואין כאינטליגנציה כלי לשימור המצב הקיים . שכן האינטליגנציה , המתקשרת אצל כולנו עם יכולת חשיבה , איננה אלא ביטוי אחד , ומוגבל , של יכולת החשיבה האנושית . מבחני האינטליגנציה אינם מודדים , וגם אינם מסוגלים למדוד , יכולת חשיבה ויצירה במלוא ביטוייה .
|
|