|
|
עמוד:166
האינטליגנציה נגד החשיבה הביקורתית בישראל" מזה למעלה מעשור שנים אחוזה ישראל בולמוס של דירוג מדוייק ומדוקדק של כל אשה ואיש . דומה שאין עוד מקום בעולם בו טורחים עד כדי כך להפריד בין אנשים , החל בגיל הרך ביותר , ולשבצם בדרגות שונות של הסולם החברתי . ספק אם יש עוד רבים בקרבנו המאמינים באמונה שלמה באותה הנחת-יסוד הנלמדת בבתי-הספר , לאמור , שכל בני-האדם נולדים שווים . מה שברור הוא שזמן קצר לאחר היוולדם מוכנסים הישראלים הצעירים למירוץ , וכי בתוך שנים לא רבות , בתחילת העשור השני לחייהם , הם כבר ניצבים על מסלולים שונים המובילים להזדמנויות שונות בהמשך חייהם : מי בכיתה למחוננים ומי בכיתה ללא מחוננים ; מי בבית-ספר ל"טעוני טיפוח" ומי בבית-ספר למטופחים r מי בהקבצה א' ומי בהקבצות ב' וג ; ' מי בבית-ספר עיוני ומי בבית-ספר מקצועי ; מי במקצועי יוקרתי ומי במקצועי המוביל ישירות לעבודות של קוייצור ; מי בעיוני יוקרתי ומי במגמה העיונית בתוך בית-ספר מקיף ; מי באוניברסיטה ומי במכללה אזורית , וכן הלאה והלאה . וכל זאת בשמה של האינטליגנציה ותוך שימוש בסולם המדידה שלה . אותה אינטליגנציה עצמה שטופחה על-ידי הוגי-דעות גזעניים שביקשו להוכיח באופן מדעי כי האדם הלבן מצוי בשלב גבוה יותר של האבולוציה האנושית משאר הגזעים ; ואותו סולם מדידה שבאחד מהניסויים הראשונים בו העלה כי היהודים הינם גזע נחות ו"רפה שכל . " בדומה לכסף , ובמקביל לו , הפכה בארץ האינטליגנציה כלי לבידול בין אנשים . ממש כשם שהשלט "שיכון צמרת" או "שכונת וילות" משמש כדי לציין כי אלה השוכנים שם "שווים יותר" משוכני שיכונים סתם - גם אם השניים מצויים משני ציריו של כביש אחד המאמר פורסם לראשונה בעיתון אפיקים , גליון פט , אוגוסט 1987
|
|